הנה בטעם שהרגו בני יעקב את אנשי שכם, לשיטת הרמב"ם פ"ט ממלכים הי"ד הוא משום ששכם גזל את דינה ונתחייב מיתה כדין בן נח, וכל אנשי שכם היו מחוייבים לדונו כי הוזהרו על הדינים, ומכיון שלא דנו אותו נתחייבו מיתה גם הם.
ולשיטת הרמב"ן אנשי שכם היו חוטאים בעבודה זרה וגילוי עריות, אבל אין חיוב על יעקב ובניו לדונם, ורק כיון שרצו לנקום בהם - הרגום, והיה מותר כי היו רשעים.
ובמשך חכמה על הפסוק "וְאֶת נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ" העיר שבשלמא להרמב"ם מובן למה לא הרגו את הנשים, כי אשה אינה מחויבת בדינים של בן נח - לרמב"ם [והוסיף בקונטרס מגדלות מרקחים, שאמנם בגמ' מבואר רק שאינה יכולה להעיד, אבל הרמב"ם הוסיף שגם אינה יכולה לדון; ואין לומר שחייבת להעמיד זכרים שידונו, כי לשון הגמ' "ואשה לא מפקדה"]. אבל לרמב"ן קשה שהרי הנשים גם חטאו, עכ"ד.
ולכאורה יש ליישב קושייתו, שהרי סו"ס הרמב"ן כותב שבני יעקב לא היו מצווים להורגם, ועשו כן רק בתור נקמה, ויתכן שהנקמה שייכת בעיקר הזכרים - עי' לשון הרמב"ן "והרגו המלך וכל אנשי עירו, כי עבדיו הם וסרים אל משמעתו"; ויתכן שרק זכרים נקראים עבדי המלך. ובאור החיים הק' כתוב שבני בעיר "היו בעזר שכם".
ובמגדלות מרקחים הביא מהמדרש הגדול שעשו כמלחמת הרשות שהורגים רק את הזכרים.
ולפי המשך חכמה [וכ"כ הכלי חמדה אות ד' בשם המפרשים] שהטעם שהיו חייבים מיתה כי אסור לבן נח לחבול בעצמו, וכיון שמלו שלא לשם גירות - הוי חבלה, ממילא ניחא שרק הזכרים חייבים.
ולפי מה שהביא במעינה של תורה בשם החי' הרי"ם, מיושב ג"כ; וז"ל:
ולשיטת הרמב"ן אנשי שכם היו חוטאים בעבודה זרה וגילוי עריות, אבל אין חיוב על יעקב ובניו לדונם, ורק כיון שרצו לנקום בהם - הרגום, והיה מותר כי היו רשעים.
ובמשך חכמה על הפסוק "וְאֶת נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ" העיר שבשלמא להרמב"ם מובן למה לא הרגו את הנשים, כי אשה אינה מחויבת בדינים של בן נח - לרמב"ם [והוסיף בקונטרס מגדלות מרקחים, שאמנם בגמ' מבואר רק שאינה יכולה להעיד, אבל הרמב"ם הוסיף שגם אינה יכולה לדון; ואין לומר שחייבת להעמיד זכרים שידונו, כי לשון הגמ' "ואשה לא מפקדה"]. אבל לרמב"ן קשה שהרי הנשים גם חטאו, עכ"ד.
ולכאורה יש ליישב קושייתו, שהרי סו"ס הרמב"ן כותב שבני יעקב לא היו מצווים להורגם, ועשו כן רק בתור נקמה, ויתכן שהנקמה שייכת בעיקר הזכרים - עי' לשון הרמב"ן "והרגו המלך וכל אנשי עירו, כי עבדיו הם וסרים אל משמעתו"; ויתכן שרק זכרים נקראים עבדי המלך. ובאור החיים הק' כתוב שבני בעיר "היו בעזר שכם".
ובמגדלות מרקחים הביא מהמדרש הגדול שעשו כמלחמת הרשות שהורגים רק את הזכרים.
ולפי המשך חכמה [וכ"כ הכלי חמדה אות ד' בשם המפרשים] שהטעם שהיו חייבים מיתה כי אסור לבן נח לחבול בעצמו, וכיון שמלו שלא לשם גירות - הוי חבלה, ממילא ניחא שרק הזכרים חייבים.
ולפי מה שהביא במעינה של תורה בשם החי' הרי"ם, מיושב ג"כ; וז"ל: