ואזכה לחדש
Active member
בחור....
בימי בחרותו... עלול ללכת בדרכי ליבו.... לאחר קום לתפילה... להקל ראש בלימודיו והנהגתו... להשתולל קצת... להסתובב....
כשאדם מקים את ביתו והוא נישא ומקים בית כשר ונאמן בישראל....
זהו... נגמרו החגיגות, הוא כבא אב משפחה!!
אז.... עליו לשנות את אורחותיו מן הקצה....
להקפיד הקפדת יתר, ולהוות דוגמא מושלמת....
משל למה הדבר דומה, לספינה הקשורה לנמל....
קשורה היטיב היטיב, ואנשים יורדים הימנה באופן חופשי,
אז, יכול רב החובל לפרוש לשנת ישרים, הוא גם יכול לרדת לחוף לטייל להנאתו.... להסתובב מעט... להנות....
כמובן, שאין זה ראוי ורצוי....
רב חובל אחראי, שוקד על בדק בית מתמיד, על תחזוקה שוטפת, דואג למלא את ספינתו בצידה לדרך, במיים ומזון רב....
אבל דבר לא יקרה אם ירד לשעה לירכתי הספינה, וירדם,
אולם כאשר עלו הנוסעים על הספינה,
והיא ניתקה מן הנמל, והחלה לשייט בים הזועף.....
אז....
אין לו לקרבניט שעה של מנוחה.....
הוא מושך בחבלים....
ומותח את המפרשים....
אוחז בהגה, ומנווט את הספינה....
וצריך לעמול בקדחתנות ומסירות ובדריכות רבה....
והנמשל:
העולם הוא הים הזועף....
אשתו ובעיקר בניו,
הם הם נוסעי ספינתו של האדם....
הוא רב החובל....
ליבו הוא המפרש המשיט את הספינה....
חבלי המפרש הם מצוות התורה...
ושיקול דעתו הנכון זהו הגה הספינה....
אל לו להביט על חברו הרווק, שספינתו עדים קשורה אל המעגן....
והוא מרשה לעצמו, ובצדק, לשקוע בתרדמה....
משום שתרדמת חברו....
גם אם שלילית היא, גם אם הספינה נרקבת מבפנים ואין בה אוכל ושתיה, זה לא כ"כ נורא....
ספינתו לא תשקע במצולות.....
היא ליד החוף עדיין....
אבל אתה......
אבי המשפחה....
שיצאת לדרך....
שהפלגת אל תוך הים הזועף והאינסופי....
היישר אל עומק הסערה....
בידיך נתונים חיי הנוסעים....
אליך הם נושאים עיין.....
אתה מהווה עבורם המוביל, הדוגמא, המופת,
והדבר רמוז בתורתינו הקדושה:
"אלה תולדות נוח" כשהיו לו תולדות, כשהיו לו בנים, אז "נוח איש צדיק" - היה עליו להראות להם דוגמא משולמת!!!
"את עמלינו אל הבנים" הם המחייבים אותו עמל כפול ומכופל!!!
ציטוט הגב עם ציטוט
דווח
בימי בחרותו... עלול ללכת בדרכי ליבו.... לאחר קום לתפילה... להקל ראש בלימודיו והנהגתו... להשתולל קצת... להסתובב....
כשאדם מקים את ביתו והוא נישא ומקים בית כשר ונאמן בישראל....
זהו... נגמרו החגיגות, הוא כבא אב משפחה!!
אז.... עליו לשנות את אורחותיו מן הקצה....
להקפיד הקפדת יתר, ולהוות דוגמא מושלמת....
משל למה הדבר דומה, לספינה הקשורה לנמל....
קשורה היטיב היטיב, ואנשים יורדים הימנה באופן חופשי,
אז, יכול רב החובל לפרוש לשנת ישרים, הוא גם יכול לרדת לחוף לטייל להנאתו.... להסתובב מעט... להנות....
כמובן, שאין זה ראוי ורצוי....
רב חובל אחראי, שוקד על בדק בית מתמיד, על תחזוקה שוטפת, דואג למלא את ספינתו בצידה לדרך, במיים ומזון רב....
אבל דבר לא יקרה אם ירד לשעה לירכתי הספינה, וירדם,
אולם כאשר עלו הנוסעים על הספינה,
והיא ניתקה מן הנמל, והחלה לשייט בים הזועף.....
אז....
אין לו לקרבניט שעה של מנוחה.....
הוא מושך בחבלים....
ומותח את המפרשים....
אוחז בהגה, ומנווט את הספינה....
וצריך לעמול בקדחתנות ומסירות ובדריכות רבה....
והנמשל:
העולם הוא הים הזועף....
אשתו ובעיקר בניו,
הם הם נוסעי ספינתו של האדם....
הוא רב החובל....
ליבו הוא המפרש המשיט את הספינה....
חבלי המפרש הם מצוות התורה...
ושיקול דעתו הנכון זהו הגה הספינה....
אל לו להביט על חברו הרווק, שספינתו עדים קשורה אל המעגן....
והוא מרשה לעצמו, ובצדק, לשקוע בתרדמה....
משום שתרדמת חברו....
גם אם שלילית היא, גם אם הספינה נרקבת מבפנים ואין בה אוכל ושתיה, זה לא כ"כ נורא....
ספינתו לא תשקע במצולות.....
היא ליד החוף עדיין....
אבל אתה......
אבי המשפחה....
שיצאת לדרך....
שהפלגת אל תוך הים הזועף והאינסופי....
היישר אל עומק הסערה....
בידיך נתונים חיי הנוסעים....
אליך הם נושאים עיין.....
אתה מהווה עבורם המוביל, הדוגמא, המופת,
והדבר רמוז בתורתינו הקדושה:
"אלה תולדות נוח" כשהיו לו תולדות, כשהיו לו בנים, אז "נוח איש צדיק" - היה עליו להראות להם דוגמא משולמת!!!
"את עמלינו אל הבנים" הם המחייבים אותו עמל כפול ומכופל!!!
ציטוט הגב עם ציטוט
דווח