פירש רש"י אלו התלמידים. והוא מהספרי. ואולי קצת משמע כן בגמ' בקדושין (ל, א) שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד, ומשמע שישאלנו סתם אדם שירצה ללמוד ממנו. ועי' רש"י שם (בע"ב ד"ה כן בני הנעורים).
מאידך ראיתי מובא בשם הזוהר שזה קאי על הבנים כפשוטו.
ולפי הספרי המקור ללמד את בניו הוא מהפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך" או מהפסוק "ולמדתם אותם את בניכם".
אגב יש להעיר שבשו"ע (יו"ד רמה, ג-ד) מבואר שכל החילוק בין בנו לאחר – הוא שבנו קודם, וכן שלבנו חייב לשכור מלמד. מיהו כמובן זה מצד ההלכה, אבל מצד ההנהגה הראויה והתועלת – פשוט שאדם צריך להשקיע יותר בבניו.
וכמדומה שבחוט שני כתב שהלומד עם בנו ונזדמנה לפניו מצווה – יש לו פטור של עוסק במצווה, כיון שאין זה סתם תלמוד תורה. וכ"כ הדרך שיחה (עמ' תקא).
מאידך ראיתי מובא בשם הזוהר שזה קאי על הבנים כפשוטו.
ולפי הספרי המקור ללמד את בניו הוא מהפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך" או מהפסוק "ולמדתם אותם את בניכם".
אגב יש להעיר שבשו"ע (יו"ד רמה, ג-ד) מבואר שכל החילוק בין בנו לאחר – הוא שבנו קודם, וכן שלבנו חייב לשכור מלמד. מיהו כמובן זה מצד ההלכה, אבל מצד ההנהגה הראויה והתועלת – פשוט שאדם צריך להשקיע יותר בבניו.
וכמדומה שבחוט שני כתב שהלומד עם בנו ונזדמנה לפניו מצווה – יש לו פטור של עוסק במצווה, כיון שאין זה סתם תלמוד תורה. וכ"כ הדרך שיחה (עמ' תקא).