זמן מסוגל

[abc123]

מתוך באר הפרשה (מסעי תשפב)

"מתאמרא בשם הרה"ק מבערז'אן זי"ע שאין זמן המסוגל לקבלת התפילות כימים אלו אשר הם במצב של 'תפילה לעני כי יעטוף ' ומן המצר קראתי י-ה – ענני במרחב.
ומספרים שהרה"ק רבי מרדכי מנאדבורנא זי"ע היה מצווה לפעמים בעת שהגישו לפניו פיתקא דרחמי בבקשת ישועה גדולה, להביאם אליו בתשעת הימים , כי אלו הימים הינם ימים מסוגלים לפעול בהם כל מיני ישועות"

 

[יוסף יצחק]

בין המצרים כ"א יום כמו מר"ה עד הושענא רבה, ימי ליבון וכפרה.

 

[פשוט]

כה כתב המגיד רבי ישראל מקאזניץ זיע"א בספרו עבודת ישראל על מסכת אבות פרק ב' משנה י"ד
רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה:
תחלה נבאר הפסוקים ויהי דבר ה' אלי לאמר. מה אתה רואה ירמיהו ואומר מקל שקד וגו'. לכאורה יש לדקדק מה שאל לו והלא הראה לו מקל שקד בודאי רואה אותו. אלא כך א"ל מה אתה רואה שאין אתה רוצה לילך בנבואתך. ויאמר אליו מקל שקד אני רואה. רומז לכ"א יום מי"ז בתמוז עד תשעה באב. כמו שהשקדים גדלים בכ"א יום והם ימים שפלים מאוד והתאות והחמדות מתגברין לאדם ובאים לו הרהורים רעים. ויאמר ה' אלי היטבת לראות כי שוקד אני על דברי לעשותו. הדיבור הוא המל'. כי עיקר המלוכה לפנות לדבריו לכל אשר יצוה משום זה יכונה המל' בשם דיבור ואמר לו כי שוקד אני על דבר"י פי' המלוכה שלי כי אצא להיות להם לעזר ולסעד לנשא המלוכה ולעשותו. כי בימים האלו צריך כל אדם לעשות הכנה על המועדים הבאים לטובה ולבנות המלכות שמים מחדש ולכך יש נ ימים מת"ב עד ר"ה. ומר"ה עד יוה"כ י ימים. ומיה"כ עד סוכות ד ימים. ויום א של סוכות כתיב בו ולקחתם לכם ביום הראשון. הרי ניד"א רמז לשם אדנ"י ועל ימים אלו נאמר כל רודפיה השיגוה בין המצרים. פי' כל רודפי י"ה השיגוה כי הבורא ית' יוצא לעזר ולסעד לנו כמ"ש אהי"ה אשר אהי"ה גימ' כ"א אלו כ"א יום שבין המצרים אהיה עמם בעזרתם. לכך קל להתקרב עצמו אל הבורא יתברך בימים אלו משאר ימים כדוגמא ומשל כשהשר יושב בפלטין שלו אז אינו בקל לבוא אצלו מחמת השומרים הסובבים אותו וגם צריך להביא לו תשורה גדולה לראות פניו אבל כשהשר יוצא לדרך קל לבוא אצלו וגם תשורה מועטת נחשבה בעיניו בד' גלוסקאות או בחלה יפה. ומקבל אותו בסבר פנים יפות מחמת שהוא בדרך והחילוק הוא בין הרואה אותו בביתו לרואה אותו בדרך כי הרואה אותו בביתו יכול לראות אותו כשהוא מופשט מבגדיו. והרואה אותו בדרך רואה אותו כשהוא מעוטף בבגדיו אבל מ"מ לראות אותו בדרך יותר קל אך אותה ראיה אינה מצוחצח' כמו שהוא רואה אותו בביתו ובימים האלו יוצא הבורא ב"ה מחמת חזקת הימים וחריפותם ובת"ב לעת ערב הציתו בו וכלה חמתו על עצים ואבנים. ואז נמתקו הדינים ולכך אומרים במנחה נחם. ואח"כ מתחיליך הנו"ן ימים עד ראש השנה שבהם נפתחין הנו"ן שערי בינה שהם הנו"ן שערי תשובה. וע"ז אמר התנא הוי שקוד ללמוד. הו"י בגימ' כ"א רומז לימים הנ"ל שהם כ"א שגדלים בו שקדים וצריך אתה לשקוד על דברי תורה: ודע מה שתשוב. מה שתאמר לא נאמר אלא מה שתשוב. כלומר אינך רשאי להתחיל עמו כדי להחזירו למוטב אלא אם ירצה להדיחך דע מה שתשיבנו וצריך אדם לדעת ממחשבתו ושכלו ולא במקובל לכך אמר דע מדעת עצמך. וכך הוא הדוגמא ביצה"ר שלא תתחרה בו רק תשמור עצמך כל מה שתוכל. כמו שהבעל מלחמה צריך עיקר לשמור עצמו ממכת חבירו ואגב יוכל להיות שמכה את חבירו העומד נגדו כך העיקר צריך לשמור עצמו מהיצה"ר ואגב תוכל להכניע אותו.

 

[abc123]

אגב, מצורף באר הפרשה מסעי תשפ"ב

http://ladaat.web-star.co.il/Gilionot/20220730/[1606]%d7%91%d7%90%d7%a8_%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%94_%d7%9e%d7%a1%d7%a2%d7%99.pdf

 

[פשוט]

בא לידי קונטרס על רבינו האריז"ל ובתוך הדברים התייחס למה שהובא לעיל.
מצורף לתועלת הקוראים הי"ו