היו מסובין בבני ברק עד שבאו התלמידים ואמרו הגיע זמן ק''ש של שחרית
כך כותב השפת אמת [פסח שנת תר"מ ד"ה כל]:
למעשה, המעיין יראה שהוא כותב זאת בשביל לסייע למה שרצה לומר שסיפור יציאת מצרים שייך בכל לילה.
כך שייתכן שזה לא מוכרח לגמרי. ובפרט שלאחמ״כ ממשיך לפלפל בנידונם.
אושרי רביב
Well-known member
יש גם קושיה שאחד התנאים בכלל אומר שזה עד חצות, מה הוא עושה איתם שם...
אתה צודק, אך גם לא הבנת את עיקר הערתי.
השפת אמת הקדים והביא לך פירוש מחודש ב׳כל המרבה וכו׳. ובשביל לסייע לפירוש זה, רצה לפרש את ׳היו מסובין בבני ברק וכו׳ פירוש מחודש, ולו רק מחמת הקושיא הזו.
אין זה הכרח גמור שהשפת אמת יגיד לך שזה הפשט הפשוט. והרי זה אפילו מדויק בדבריו ׳ואינו רחוק לומר׳.
והרי מה שבא לפרש התם, אין זה מחמת מה שרצה לפרש ב׳כל המרבה׳.
כי הולך למקומו של ר"ע והולכים אחרי המרא דאתרא.
במש"כ בהמשך דבריו, שהיה בליל הסדר, ושכחו לאכול מצה מרור, דהעוסק במצוה וכו', בפרט שבמצה פליגי אי בזה"ז דאורייתא וסיפור יציאת מצרים לכולי עלמא דאורייתא,
צ"ב דבגמ' סוף ערבי פסחים מבואר דאם מצה בזה"ז דרבנן אזי גם סיפור יצי"מ דרבנן. וצ"ב.
מה הראיה (וההכרח לומר) שר' עקיבא היה גר בבני ברק (וכולם באו אליו)?
זכור לי שיש כמה ראיות לכך.
סנהדרין לב ב אחר רבי עקיבא לבני ברק
רבי אליעזר היה בלוד רבי יהושע היה בפקיעין רבי אלעזר בן עזריה נשיא ישראל מסתמא היה גר ביבנה או בירושלים רבי טלפון איני יודע.
אבל בלא"ה אחר שמצינו שרבי עקיבא הוא שהיה בבני ברק למה שנחשוב שהסבו אצל חכם אחר בבני ברק.
אולי מחמת שדעת רבי עקיבא שזמן אכילת הפסח כל הלילה, ולא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחין לפניך (ואע"פ שלא היה שם קרבן פסח, מ"מ יש אפיקומן שהוא זכר, ונאמר על מצות ומרורים יאכלוהו). ועיין.
בפורום אוצה"ח אחד הכותבים כתב ביאור גאוני בענין זה. מועתק.
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא רבי טרפון
על מעשה זו יש כמה קושיות
א. המהר"ץ חיות מקשה, האיך היה רבי אלעזר בבני ברק הרי הוא גר בלוד, והוא אמר משבח אני את העצלנים, שיושבים בביתם ביום טוב
ב. איפה היה רבי גמליאל
ג. מהו כל "אותו" הלילה
ד. בתוס כתובות קה. ד"ה שחשוב, כתבו שהמעשה הזה היתה אחר שכבר היה רבי אלעזר בן עזריה נשיא, וקשה אם כן האיך היה שם רבי אליעזר עמהם, הרי בבו ביום כבר היה רבי אלעזר מנודה, כדתנן בידים פרק ד משנה ג, והאיך ישבו ביחד?
ה. מה הקשר בין המעשה לדרישת ראב"ע...
ו. מהו הלשון עבר "שתאמר יציאת מצרים"
ז. למה לא ידעו רבותינו שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
והנה השפת אמת מחדש שיתכן שמעשה זו הייתה סתם לילה ולא ליל פסח
ונראה לעניות דעתי הקלושה להוסיף שהמעשה הזאת היתה "אותו הלילה" שאחר ה"בו ביום" הידוע
לפי מה שמסופר בברכות כד. שאחר אותו היום הלך רבי יהושיע בלילה אצל רבי עקיבא בבני ברק לדבר עמו האיך להתפייס עם רבי גמליאל, ואמר ליה רבי עקיבא "למחר נשכים לבית המדרש", ומסתמא היו עמו גם שאר התנאים שהיו בו ביום בבית מדרש היינו הרבי טרפון וראב"ע וכ'ו כדתנן בכל המשניות.
וכיון שדרשה בן זומא בו ביום רצו לקיים המצוה למהדרין בפעם הראשונה ולכן ספרו כל הלילה
עוד איתא שם דרבי עקיבא אמר "טריקו גלי" לכסות החלונות, לכן לא ידעו מתי כבר האיר יום והוצרכו התלמידים לאמר להם שהגיע זמן המצוות עשה דאורייתא של קריאת שמע.
ואתי שפיר למה לא היה רבי גמליאל שם כיון שכל התנאים היו כנגדו בו ביום, והוא הלך בתחילת הלילה להתפייס עם רבי יהושיע, ורבי יהושע הלך אצל רבי עקיבא לבני ברק כמסופר שם, ולכן לא היה רבי גמליאל עם שאר התנאים באותו הלילה
ולכן בא לשם רבי אליעזר אחר ששמע מרבי יוסי בן דרומסקית מה שאירע בו ביום בבית המדרש כדתנן בידים פרק ד משנה ג, שהעבירו את רבי גמליאל מנשיאותו, ושרבי גמליאל נענה לרבי יהושע, רצה גם כן להתפייס עם רבי גמליאל דהרי ר"ג הוא הוא התנא שנדה את רבי אליעזר, ואף נפטר רבי גמליאל מהקפדת רבי אליעזר כמסופר בבבא מציעא נט.
וזהו "אותו" הלילה, היינו הלילה שאחר בו ביום.
ואתי שפיר ככפתור ופרח המימרא שמיד אחר המעשה, אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני... דזה היה בו היום שלפני הלילה שאירע בו המעשה, ולא זכיתי שתאמר... היינו שאז אמר ראב"ע באותו הלילה אחר שהיו מספרים ביציאת מצרים בפעם הראשונה כל אותו הלילה, עד שדרשה בן זומא בבו ביום שלפני זה...
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא רבי טרפון
על מעשה זו יש כמה קושיות
א. המהר"ץ חיות מקשה, האיך היה רבי אלעזר בבני ברק הרי הוא גר בלוד, והוא אמר משבח אני את העצלנים, שיושבים בביתם ביום טוב
ב. איפה היה רבי גמליאל
ג. מהו כל "אותו" הלילה
ד. בתוס כתובות קה. ד"ה שחשוב, כתבו שהמעשה הזה היתה אחר שכבר היה רבי אלעזר בן עזריה נשיא, וקשה אם כן האיך היה שם רבי אליעזר עמהם, הרי בבו ביום כבר היה רבי אלעזר מנודה, כדתנן בידים פרק ד משנה ג, והאיך ישבו ביחד?
ה. מה הקשר בין המעשה לדרישת ראב"ע...
ו. מהו הלשון עבר "שתאמר יציאת מצרים"
ז. למה לא ידעו רבותינו שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
והנה השפת אמת מחדש שיתכן שמעשה זו הייתה סתם לילה ולא ליל פסח
ונראה לעניות דעתי הקלושה להוסיף שהמעשה הזאת היתה "אותו הלילה" שאחר ה"בו ביום" הידוע
לפי מה שמסופר בברכות כד. שאחר אותו היום הלך רבי יהושיע בלילה אצל רבי עקיבא בבני ברק לדבר עמו האיך להתפייס עם רבי גמליאל, ואמר ליה רבי עקיבא "למחר נשכים לבית המדרש", ומסתמא היו עמו גם שאר התנאים שהיו בו ביום בבית מדרש היינו הרבי טרפון וראב"ע וכ'ו כדתנן בכל המשניות.
וכיון שדרשה בן זומא בו ביום רצו לקיים המצוה למהדרין בפעם הראשונה ולכן ספרו כל הלילה
עוד איתא שם דרבי עקיבא אמר "טריקו גלי" לכסות החלונות, לכן לא ידעו מתי כבר האיר יום והוצרכו התלמידים לאמר להם שהגיע זמן המצוות עשה דאורייתא של קריאת שמע.
ואתי שפיר למה לא היה רבי גמליאל שם כיון שכל התנאים היו כנגדו בו ביום, והוא הלך בתחילת הלילה להתפייס עם רבי יהושיע, ורבי יהושע הלך אצל רבי עקיבא לבני ברק כמסופר שם, ולכן לא היה רבי גמליאל עם שאר התנאים באותו הלילה
ולכן בא לשם רבי אליעזר אחר ששמע מרבי יוסי בן דרומסקית מה שאירע בו ביום בבית המדרש כדתנן בידים פרק ד משנה ג, שהעבירו את רבי גמליאל מנשיאותו, ושרבי גמליאל נענה לרבי יהושע, רצה גם כן להתפייס עם רבי גמליאל דהרי ר"ג הוא הוא התנא שנדה את רבי אליעזר, ואף נפטר רבי גמליאל מהקפדת רבי אליעזר כמסופר בבבא מציעא נט.
וזהו "אותו" הלילה, היינו הלילה שאחר בו ביום.
ואתי שפיר ככפתור ופרח המימרא שמיד אחר המעשה, אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני... דזה היה בו היום שלפני הלילה שאירע בו המעשה, ולא זכיתי שתאמר... היינו שאז אמר ראב"ע באותו הלילה אחר שהיו מספרים ביציאת מצרים בפעם הראשונה כל אותו הלילה, עד שדרשה בן זומא בבו ביום שלפני זה...
פותח הדיון
פותח הדיון
מרניסט
Active member
אז מי כן מדבר ע"ז עוד
