משתוקק להבין
Active member
אשמח לקרוא איתך ביחד את הקטעים המודגשים, ולנסות להבין.
הבעיה שאני לא רוצה חלילה להיכשל בסרך של אי כיבוד ת"ח, לכן אנסה להתבטאות ברגישות נחוצה, בתפילה שלא אכשל חלילה.
ועוד הבהרה חשובה - אני לא בא לצדד בעד החוק או נגדו, אלא רק לתת ביטוי לסברות של גדולי התורה שמצדדים בעדו.
וכעת נפנה לדון בדברים:
הוא יכול לעשות זאת גם כיום, והוא גם לא חייב לעשות זאת בתוך הישיבות, יש מספיק מקום בקירות ליד הישיבות לתלות מודעות שמזמינות למפגש ליל שישי עם טשולנט, כמו שקורה כיום.
לא מכיר כ"כ רמי"ם ששירתו בצה"ל. אולי בישיבות מאוד פתוחות כמו מערבא, היישוב וכיוצ"ב, ושם פורסם החודש שהיה בשנה האחרונה יותר מ- 50% מתגייסים, בפער גדול משנים קודמות. וזאת בגלל העדר חוק שמסדיר את מעמדם של בני הישיבות.
ובכל מקרה זה לא קשור לספרדים / אשכנזים, אלא אם כבר זה קשור לרמת הישיבה, הרי ברור לכולם שבישיבות כמו יסודות על שתי סניפיה, באר התלמוד, משכנות התורה וכו' וכו', יעשו מדורת ל"ג בעומר בדיוק כמו בפוניבז' או חברון.
והישיבות שפונות יותר לציבור הפריפריה איך שאוהבים להגדיר אותם, זה ללא קשר לספרדים, רק שמטבע הדברים יש יותר בחורים ספרדים כאלו מאשר אשכנזים.
וזו בדיוק טענת המצדדים בעד החוק - שאותם בחורי הפריפריה, ללא הסדרה חוקית הם הכי מועדים ליפול לזרועות הצבא, כי אין להם מספיק גיבוי מהסביבה, ולכן צריך להסדיר את החוק שכל בחור שלומד יכול לקבל דיחוי, ואע"פ שיש יעדים, כל בחור יכול לבחור לא למלאות את היעדים.
על פי החוק גם כיום זה אסור, ובכל מקרה ברור שיהיה תפקיד חשוב למרן שליט"א ולרבנים נוספים להתבטאות נגד הגיוס.
גם ראשי הישיבות יוכלו לחזק את הבחורים לשבת וללמוד ולא יצטרכו לדבר נגד הצבא.
אני לא מכיר גם כיום [עכ"פ עד לפני שנתיים] שום ישיבה קלאסית שדיברו בה נגד הגיוס [מלבד ישיבות הפלג].
ביקורות בישיבות תמיד היו. ואיה"נ יכול להיות שכעת הם יהיו יותר קפדניות [תלוי בשר הבטחון], אבל צריך להבין שכל החוק הוא בדיעבד ובגדר הרע במיעוטו.
השאלה מה האלטרנטיבה? שלא יהיה חוק בכלל כמו המצב היום?
למה זה יהיה יותר טוב מאשר אם יהיה חוק, הרי בכל מקרה הבחורים הספרדים מהפריפריה יהיו על הכוונת של המשטרה הצבאית, והם פחות יעמדו בלחצים כי אין להם מספיק גב מהסביבה וכו' וכו'.
בקיצור מאי שנא עם החוק או בלי החוק.
לכאו' זה רק למעליותא, שעם החוק אין לו או למשפחתו פחד ממעצרים, או הרגשה שהוא 'לא חוקי'.
ואם האלטרנטיבה היא לקבל חוק יותר טוב, במציאות כפי שנראה לעיני בשר כשלי, אין שום סיכוי לקבל משהו יותר טוב, וכולי האי ואולי החוק המוצע יעבור על חודו של קול.
ועוד דבר אחרון - לכל אורך השנים, תמיד החוק היה שמי שתורתו אומנתו מקבל דיחוי, ומי שלא אנחנו לא אחראים עליו. וגדול"י בדורות שעברו כתבו מכתבים לראשי הישיבות שאסור להם להכניס לדיחוי בחורים שלא עומדים בתנאי של תורתו אומנתו, כדי לא להיות בגדר רודף על עולם התורה.
