אנסה להסביר את הדברים:
כל מי שרואה את החוק בלי להבין מה התוכנית של ויגזול את החנית מיד המצרי.
לא מבין איך יתכן שיש רבנים שתומכים או ששוקלים האם לתמוך בחוק, איזה רב מסכים ש 50% יתגייסו? זה לא הגיוני כנראה הכל שטויות ועסקנים שמשקרים.
הנתון שהובא כאן מספר את הסיפור מהצד השני.
דעתם של התומכים בחוק, שהמצב שבו אין חוק וכל לומדי התורה מוגדרים על ידי מדינת היהודים כעבריינים רח"ל.
הוא גרוע יותר.
אדגיש שאני הקטן חלילה לא מביע דעה כצד זה או אחר, כי זה נושא לגדולי התורה.
רק מכיון שצד המתנגדים הוא מאוד פשוט, וזו כנראה דעתו של מרן שליט"א ואילו צד התומכים הוא קשה להבנה.
ובכדי שלא יצא לעז כאילו יש לנו רבנים שמוכנים חלילה אכתוב כמה שורות מה בגדול הכיוון שלהם.
דעת החושבים שצריך חוק:
נכון שבתוך הציבור החרדי כולנו יודעים שלימוד התורה קודם לכל חוק של המדינה.
אבל יש את הקצוות הרכים של הציבור החרדי, אצל האשכנזים זה בוגרי מערבא וכדומה או מה שמכונה הנוער המתמודד.
ואצלנו זה משפחות מסורתיות שבזכות הפעילות של תלמידי מרן זיע"א ומרן שליט"א ועוד יהודים צדיקים שלחו את בניהם לישיבות. וגם יש אצלנו נוער מתמודד שיכול להסחף לצבא במקרה של חוסר חוק.
החשש הוא שכל הקצוות הללו לא יסכימו שהם או ילדיהם יהיו עריקים, וישלחו לצבא מרצון,
ויש טוענים שזה כבר המצב כיום !!!!
שמשפחות מסורתיות לא מסכימות שהילד ילך לישיבה כדי שהוא לא יעבור על החוק, וכמו שמתואר כאן על בוגרי מערבא נהורא וכו'.
לטענת תומכי החוק, המצב של חוסר חוק ואיום העריקות יגרום להמון מתגייסים. כל על כל אחד יש איום אישי של עריק
לעומת זאת ביעדים אין איום אישי על אף אחד, יש איום ציבורי על כל הציבור לעמוד ביעדים.
ומכיון שאף אחד לא מתכונן לעמוד ביעדים האיום יהיה על כל הציבור יחד וכן על תקציבים של ראשי הישיבות, ועם איום ציבורי יותר קל להתגונן מאיום אישי.
ושוב זו שאלה שנחלקו בה גדולי עולם, ואין זכות לאף אחד שלא הגיע לדרגת חבר במועצת חכמי התורה להביע דעה לכאן או לכאן