אותו ואת בנו -עח.
התוס' בד''ה מנין ביאור שיש צד לומר שקרבן פסח שהוא עשה ידחה את הל''ת של או''ב שהוא מחוסר זמן ודחו בתוס' שבמחוסר זמן יש עשה ול''ת ויש לדעת הלא אם פסול של מחוסר זמן דאו''ב שהוא פסול בחפצא כמו בעל מום מה התוס' רצו שעשה ידחה הלא אף אם העשה ידחה הלא הק''פ ומה שייך שידחה ואטו מי נימא שעשה דפסח ידחה בעל מום אלא בוודאי צריך לומר שמחוסר זמן הוא פסול בהקרבה שהגברא מביא ולכן התוס' שואלים שנאמר שיש דין עדל''ת וכיון שנדחה נמצא שהזמן של הבעלים להקריב ותו לא חשיב מחוסר זמן אלא שלפי''ז צ''ב גדול מה התוס' דחו שיש במחוסר זמן עשה ול''ת ויש לעיין שבעצם כנגד העשה דפסח יש מולו לאו דאו''ב שבו יש גם מחוסר זמן שיש בו עשה וכיון שהעשה ידחה את הלאו יותר לא יהיה מחוסר זמן והעשה דמחוס''ז לא יהיה קיים,וכבר הקשו כן גדולי האחרונים החת''ס וקה''י ועוד, ולכאורה צריך לומר שאע''פ שלאחר הדחייה העשה דמחוס''ז לא יהיה קיים אבל כיון שכרגע המחוס''ז מסייע בעד באו''ב הרי הוא כעומד כנגד העשה .
והביאו מהגרי''ז תמורה דף ו. שנקט שהמחוס''ז דאו''ב הוא אינו מחמת איסור שחיטה הכללי אלא הוא דין מיוחד בקרבן שהוא נפסל בשחיטת או''ב כיון שהפסול נכתב בפרשת קדשים ובאמת הביאו מתורת כהנים פר' אמור שמביא שאו''ב בקדשים לומדים מלא ירצה ויש לדון טובא בדברי הגרי'ז הנ''ל מהתוס' בסוגיין שהלא התוס' שאל שעשה ידחה ל''ת והלא אם זה פסול מה יעזור דחחיה וכדלעיל וביותר יש להעיר שהתוס' בסוגיין כתבו שמה שנכתבה או''ב בקדשים צריך לשום דרשה ולדברי הגרי''ז הלא בא לומר דין מיוחד בקדשים
התוס' בד''ה מנין ביאור שיש צד לומר שקרבן פסח שהוא עשה ידחה את הל''ת של או''ב שהוא מחוסר זמן ודחו בתוס' שבמחוסר זמן יש עשה ול''ת ויש לדעת הלא אם פסול של מחוסר זמן דאו''ב שהוא פסול בחפצא כמו בעל מום מה התוס' רצו שעשה ידחה הלא אף אם העשה ידחה הלא הק''פ ומה שייך שידחה ואטו מי נימא שעשה דפסח ידחה בעל מום אלא בוודאי צריך לומר שמחוסר זמן הוא פסול בהקרבה שהגברא מביא ולכן התוס' שואלים שנאמר שיש דין עדל''ת וכיון שנדחה נמצא שהזמן של הבעלים להקריב ותו לא חשיב מחוסר זמן אלא שלפי''ז צ''ב גדול מה התוס' דחו שיש במחוסר זמן עשה ול''ת ויש לעיין שבעצם כנגד העשה דפסח יש מולו לאו דאו''ב שבו יש גם מחוסר זמן שיש בו עשה וכיון שהעשה ידחה את הלאו יותר לא יהיה מחוסר זמן והעשה דמחוס''ז לא יהיה קיים,וכבר הקשו כן גדולי האחרונים החת''ס וקה''י ועוד, ולכאורה צריך לומר שאע''פ שלאחר הדחייה העשה דמחוס''ז לא יהיה קיים אבל כיון שכרגע המחוס''ז מסייע בעד באו''ב הרי הוא כעומד כנגד העשה .
והביאו מהגרי''ז תמורה דף ו. שנקט שהמחוס''ז דאו''ב הוא אינו מחמת איסור שחיטה הכללי אלא הוא דין מיוחד בקרבן שהוא נפסל בשחיטת או''ב כיון שהפסול נכתב בפרשת קדשים ובאמת הביאו מתורת כהנים פר' אמור שמביא שאו''ב בקדשים לומדים מלא ירצה ויש לדון טובא בדברי הגרי'ז הנ''ל מהתוס' בסוגיין שהלא התוס' שאל שעשה ידחה ל''ת והלא אם זה פסול מה יעזור דחחיה וכדלעיל וביותר יש להעיר שהתוס' בסוגיין כתבו שמה שנכתבה או''ב בקדשים צריך לשום דרשה ולדברי הגרי''ז הלא בא לומר דין מיוחד בקדשים