בחזו"ע שבת ח"ג עמ' קל"ו כתב:
ולא הבנתי מה הפירוש שכתב "אף על פי שלא נעשה כיסו בסיס לדבר האסור". (ואח"כ כתב שמותר ללכת לחדר וכו').
זה שלא נעשה בסיס זה הסיבה שמותר ללכת, ולא "אף על פי כן".
ואולי חיסורי מחסרא והיה צריך להיות כתוב כעין כך: "אף על פי שלא נעשה כיסו בסיס לדבר האסור, שהרי רק שכח, ולא הניחו מדעת, מ"מ אסור לו לטלטל את הכיס. ואף על פי כן, אם נזכר בשבת כשהוא בתוך ביתו, או בתוך עיר שיש בה עירוב, מותר לו ללכת עמו לחדר מוצנע, ושם ינער את הארנקי מכיסו".
כלומר, שאע"פ שהכיס לא נעשה בסיס אסור לטלטלו, אבל מ"מ כן מותר ללכת לחדר מוצנע לנערו שם.
ולא הבנתי מה הפירוש שכתב "אף על פי שלא נעשה כיסו בסיס לדבר האסור". (ואח"כ כתב שמותר ללכת לחדר וכו').
זה שלא נעשה בסיס זה הסיבה שמותר ללכת, ולא "אף על פי כן".
ואולי חיסורי מחסרא והיה צריך להיות כתוב כעין כך: "אף על פי שלא נעשה כיסו בסיס לדבר האסור, שהרי רק שכח, ולא הניחו מדעת, מ"מ אסור לו לטלטל את הכיס. ואף על פי כן, אם נזכר בשבת כשהוא בתוך ביתו, או בתוך עיר שיש בה עירוב, מותר לו ללכת עמו לחדר מוצנע, ושם ינער את הארנקי מכיסו".
כלומר, שאע"פ שהכיס לא נעשה בסיס אסור לטלטלו, אבל מ"מ כן מותר ללכת לחדר מוצנע לנערו שם.
ועוד יש להבין מש"כ בהערה:
שהוא לכאו' לא קשור לעניין הנידון בהלכה למעלה, ובד"כ ההערה היא כמקור והרחבה לדברים שנכתבו בהלכה למעלה.
שהוא לכאו' לא קשור לעניין הנידון בהלכה למעלה, ובד"כ ההערה היא כמקור והרחבה לדברים שנכתבו בהלכה למעלה.
