• ניתן לשלוח מערכות ויישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

חזרת שליח ציבור

לכבוד הרב יצחק יוסף הי"ו.
ברצוני לברר האם במניין של נניח 30 מתפללים ותשעה סיימו תפילת הלחש ועשרים טרם סיימו, האם החזן רשאי להתחיל את החזרה לכתחילה או להמתין לרוב מניין ? (75%/66%).
תודה לכבוד הרב
ברכות לראש משביר.
 
שלום
הרב לא עונה במסגרת זו
הנני שולח לכם תשובה שלו בנידון
בהצלחה
א.א
ב"ה. כ"א סיון תשע"ז
לכבוד הרב היקר והנעלה כש"ת הרה"ג ר' יואל שבתי שליט"א

שלום רב,

לשאלתו האם יש להמתין לעשרה שסיימו את תפלת הלחש כדי להתחיל בחזרה, או די ברוב מנין.

הנה כבר לפני שלושים ושתים שנה הארכנו בענין זה בס"ד, בילקו"י תפלה כרך ב' סי' קכד, והבאנו תשובת מרן אאמו"ר זיע"א שהעלה לדינא, שא"צ להמתין לעשרה שיסיימו את תפלת הלחש, אלא די ברוב מנין, וטוב שיהיו שבעה שסיימו את תפלת הלחש, כדי שיהיה רוב ניכר. ומצד חומרא כשאין טורח צבור כדאי להמתין לתשעה שיענו אמן.

וע' למהר"ם מרוטנבורג בתשובה (דפוס לבוב סי' רב, ודפוס פראג סי' תקכט), שכ', אם יש אחד שממשיך בתפלתו, אפי' שאינו יכול לענות אמן אחר הש"ץ, כל בי עשרה שכינה שריא, ואפשר לומר את החזרה. והובא בקצרה בהגמ"י (פ"ח מהלכות תפלה אות ט'). ומרן הב"י (סימן נה) הביא בשם רבו מהר"י בן לב, שע"פ הנ"ל אם היה אחד ישן, מצטרף עם התשעה לקדיש וקדושה, וכן מבואר בספר האגור. וכ"ה בשו"ת מהרלנ"ח (סי' טו) והוסיף, שאולי ה"ה בשלשה או ארבעה מתפללים, ודי שנשארו רוב המכוונים לחזרת הש"צ.

וכ"פ בש"ע (סי' נה ס"ו) וז"ל: "אם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם, או שהוא ישן, אפ"ה מצטרף עמהם". וכתב הדרישה (בסי' קכד), דמה שאמרו בסי' קכד שאם אין תשעה מכוונים קרוב להיות ברכותיו לבטלה, קרוב, ולא ממש, שהרי מבואר לעיל סימן נה שאם התחיל ש"צ בעשרה ויצאו מקצתם גומר. והביאו להלכה הא"ר (סימן קכד סק"ח), גם בספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת ה' אות כ', דף נז), כתב, דמרן הש"ע בא להחמיר להזהיר לכתחלה, ולהגזים לכל יחיד המצטרף למנין שישמע ויכוין היטב, ולא ישיח שיחת חולין בשעת חזרת הש"צ, כיון שהוא שלא לצורך, אבל כשהוא לצורך, די ברוב עונים. וכ"כ בספר תורת חיים סופר (סימן נה ס"ק יב), וכן כתבו בשו"ת נחלת בנימין (סימן לא). ובשו"ת מהרש"ג ח"ב (ס"ס טז). ובשו"ת בית אבי ח"ב (סי' מד). ובספר בני ציון (סי' נה סק"י), שאין חילוק בזה בין קדיש וברכו לחזרת הש"צ, כמבואר בב"י בשם מהרי"ל, ושהעיקר כפסק הש"ע, ודלא כהט"ז. וע' בשו"ת אמרי יושר ח"ב (סי' ט) שכתב להרב השואל: ובנידון שאלתו אם המתפלל שמונה עשרה מצטרף לעשרה, שלפי דעת הגר"ז אינו מצטרף לחזרת הש"צ דבעינן תשעה עונים אמן, יפה כתב כת"ר שדעת הדרך חיים והחיי אדם אינם כדעת הגר"ז בזה, וגם לדברי הט"ז סי' נה מוכח שהמתפלל מצטרף, כיון שיכול לשתוק ולכוין בסיום הברכה ושומע כעונה. וגם בספר תהלה לדוד סי' נה הניח דברי הגר"ז בצ"ע. עכת"ד. וכ"כ בספר עמק ברכה (דף ט:), דמרן הש"ע בסי' נה תפס עיקר להלכה כדברי המהר"ם והגמ"י ומהרי"ל, שהמתפלל וכן הישן מצטרפים למנין גם בחזרת התפלה, ומה שהביא בש"ע סימן קכד דברי הרא"ש שאם אין תשעה מכוונים לברכות הש"צ קרוב להיות ברכותיו לבטלה, הוא רק לרווחא דמילתא לצאת לכתחלה לדעת הרא"ש, אבל מעיקר הדין נקטינן כמהר"ם ודעמיה. ע"ש.

ואף שיש חולקים בזה, מ"מ מדברי מרן הש"ע משמע שאפשר להתחיל בחזרה כל שיש רוב מנין שעונים אחר ברכותיו. וכך ההלכה ואין לגרום לטורח צבור. וראה באריכות בתשובה בילקו"י הנ"ל.

בברכת התורה

יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל,
ונשיא בית הדין העליון​
 
כבוד הרב,
שאלתי היתה, כאשר ישנם 40 מתפללים, האם שליח הציבור יתחיל החזרה ברגע שסיימו 9 מתפללים ולא ימתין לשאר 30 המתפללים שעדיין בתפילת הלחש, או שימתין לסיום התפילה של רוב המתפללים ?

בברכה
בנימין אחרק
 
ב"ה
שלום וברכה,

הכל תלוי אם בפועל נוצר מצב של טורח ציבור, כפי שנראה כמה פעמים מהנהגתו של מרן שליט"א בכיו"ב.

ולכן, בדרך כלל שיש ציבור גדול שרובם ככולם מתפללים במתינות יותר, לפחות במשך כשבע דקות עמידה, (כפי שהמליץ מרן שליט"א על קצב תפילת העמידה לציבור בני תורה שחפצים לכוין בתפילתם כראוי ואינם ממהרים), ורק מיעוט ממש מהציבור, מסיימים כמה דקות לפני כולם, שמתפללים לכל היותר כחמש דקות עמידה (כהוראת מרן שליט"א במקום שאינם בני תורה להתפלל עמידה כחמש דקות), הנה במצב כזה אותם מיעוט כשבאים שם להתפלל, יודעים מראש שסוג הציבור שם מתפלל יותר במתינות מהם, ואעפ"כ מגיעים לשם, נמצא שעל דעת כן באים שם, ולא שייך לומר בגללם טורח ציבור, שהרי אם היו רוצים היו יכולים לקבוע תפילתם במקום שמתפללים באופן זריז יותר.

אבל אם אין המנין שם ידוע כמתפללים במתינות, אלא שבאותה שעה משום מה רבים האריכו בתפילתם, או שמדובר במנין שאינו קבוע, ורק באופן אקראי התארגן מנין בסמוך לאירוע וכדומה, והמיעוט שסיימו רוצים להתפלל בקצב הנהוג בדרך כלל, הנה במצב כזה והדומה לו, כיון שניכר בזה טורח ציבור לאותם הממתינים, אף שהם המיעוט, יש לו לש"צ להתחיל החזרה אחר שיש לו תשעה עונים ולא לעשות טורח ציבור.

בברכה רבה
 
ב"ה
כוונתי במנין שקבוע לכך.
דמכיון דאיירי במנין קבוע ודרכם בכך, לענ"ד מן הראוי להמתין לפחות שחלק לא מבוטל של הציבור יסיימו, כדי שלא יווצר מצב שבכל תפילה ותפילה באותו מנין רוב ככל הציבור יפסידו החזרה וקדושה ופעמים אף יותר מכך. והניחא אילו היה גובל בטורח ציבור, אין להמתין בשביל זה, אולם במנין שמעיקרא מיוסד כך לציבור שמתפללים במתינות, אם הש"צ יסיים ראשון ויתחיל רק עם אותם מיעוט היוצאים מן הכלל של אותו מנין, בזמן שרובם ככולם עדין מתפללים כטבעו של מנין זה, לכאורה אינו הגון להפסידם לחינם, ואדרבא, החפצים במנין זריז יותר יוכלו לקבוע תפילתם בכל מנין אחר המתאים לחפצם.
 
במחילה שאני עונה בפורום הנ"ל
אך אפשר להוסיף שבש"ע ס' נה, ז פסק שנכון להמתין אף ליחיד
והרמ"א בס' קכד, ג מוכח שיש לחכות לרוב מניין, אך היחידים שמאריכים אין צריך להמתין להם ובאחרונים שם כתבו מנהג קצת אחר
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון