מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה לך, ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלקים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם (מח ח-ט)
פירש רש"י בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה, "ויאמר מי אלה", מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה. ובביאור תשובת יוסף "בני הם" ביאר רבינו יהודה חלואה זצ"ל [בנו של מהר"ם חלואה], כי יעקב אבינו חשש שיוסף לא עמד בשלימותו ולכן מבניו עתידים לצאת ירבעם, אכן השיב לו יוסף כי מצידו אין שום פסול, רק משום שאסנת אשתו של יוסף היתה בת דינה משכם כמו שאמרו חז"ל, ותערובת זרעו של שכם בן חמור היא גרמה לרשעים שיצאו ממנו, כי מרשעים יצא רשע, ע"כ. וזהו שאמר "בני הם", כי מצד היותם בני שלמים הם, והחסרון הוא רק מכח היותם בני אסנת שיש בה מכח שכם.
ומה נפלא לפי זה, מה שכתבו בתוס' השלם עה"פ הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם ויטמון אותם תחת האלה, שאותה ע"ז שלקחו בני יעקב מאנשי שכם וטמנו אותם תחת האלה, הוציאם ירבעם ועשה מהם את עגלי הזהב, [והחיד"א בחומת אנך מלכים א יב כתב בשם פי' בעל הרוקח בפרשת וישלח, שירבעם הטעה את ישראל ואמר להם למה לא שרף יעקב אבינו את אלהי הזהב של שכם, ורק הטמינם, אלא גנזם בשבילכם ח"ו]. ונמצא שחטאת ירבעם שבאה מכח פסולו של שכם בן חמור וכנ"ל, נעשתה ממש באותה עבודה זרה שלקחו משכם, וזהו רמז נפלא לכך שהיה החטא מכוחו.
וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה לך, ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלקים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם (מח ח-ט)
פירש רש"י בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה, "ויאמר מי אלה", מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה. ובביאור תשובת יוסף "בני הם" ביאר רבינו יהודה חלואה זצ"ל [בנו של מהר"ם חלואה], כי יעקב אבינו חשש שיוסף לא עמד בשלימותו ולכן מבניו עתידים לצאת ירבעם, אכן השיב לו יוסף כי מצידו אין שום פסול, רק משום שאסנת אשתו של יוסף היתה בת דינה משכם כמו שאמרו חז"ל, ותערובת זרעו של שכם בן חמור היא גרמה לרשעים שיצאו ממנו, כי מרשעים יצא רשע, ע"כ. וזהו שאמר "בני הם", כי מצד היותם בני שלמים הם, והחסרון הוא רק מכח היותם בני אסנת שיש בה מכח שכם.
ומה נפלא לפי זה, מה שכתבו בתוס' השלם עה"פ הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם ויטמון אותם תחת האלה, שאותה ע"ז שלקחו בני יעקב מאנשי שכם וטמנו אותם תחת האלה, הוציאם ירבעם ועשה מהם את עגלי הזהב, [והחיד"א בחומת אנך מלכים א יב כתב בשם פי' בעל הרוקח בפרשת וישלח, שירבעם הטעה את ישראל ואמר להם למה לא שרף יעקב אבינו את אלהי הזהב של שכם, ורק הטמינם, אלא גנזם בשבילכם ח"ו]. ונמצא שחטאת ירבעם שבאה מכח פסולו של שכם בן חמור וכנ"ל, נעשתה ממש באותה עבודה זרה שלקחו משכם, וזהו רמז נפלא לכך שהיה החטא מכוחו.
