כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם
הקשה החת"ס (הובא בעלים לתרופה תשפ"ג) שבתחילה אמר משה "אנכי מכה", ולבסוף אמר לאהרן "קח מטך ונטה ידך", ואהרן הכה את המים. ותירץ, שכיון שהשכינה דברה מתוך גרונו של משה, לפיכך נאמר "אנכי מכה", אע"פ שאהרן הכה, כיון שלגבי הקב"ה שייך לומר "אנכי מכה" ושייך "במטה אשר בידי" על מטהו של אהרן. וזהו שנאמר "בזאת תדע כי אני ה'", דהיינו אני המדבר הוא הקב"ה עצמו המדבר מתוך גרוני. והוסיף לבאר דר"ת "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי", בגימטרייה דם ז', דהיינו שיהיה דם משמש ז' ימים, וכן בכל דיבור שיצא מפי משה היה מרומז באותיות המכה ההיא, עכ"ד.
ויש ליישב עוד, ע"פ מה שאמרו בסנהדרין (צט, ב), המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר (לקמן יז, ה) "ומטך אשר הכית בו את היאר", וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו, אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ואלא תקשי מדוע לא הביאו מהפסוק כאן, שהוא נאמר קודם לכן, י"ל כמש"כ בדרך שיחה (עמ' ק"כ) דאשכחן בהרבה מקומות שהגמ' מביאה ראיה מפסוק אף שיש פסוק קודם לכן.
הקשה החת"ס (הובא בעלים לתרופה תשפ"ג) שבתחילה אמר משה "אנכי מכה", ולבסוף אמר לאהרן "קח מטך ונטה ידך", ואהרן הכה את המים. ותירץ, שכיון שהשכינה דברה מתוך גרונו של משה, לפיכך נאמר "אנכי מכה", אע"פ שאהרן הכה, כיון שלגבי הקב"ה שייך לומר "אנכי מכה" ושייך "במטה אשר בידי" על מטהו של אהרן. וזהו שנאמר "בזאת תדע כי אני ה'", דהיינו אני המדבר הוא הקב"ה עצמו המדבר מתוך גרוני. והוסיף לבאר דר"ת "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי", בגימטרייה דם ז', דהיינו שיהיה דם משמש ז' ימים, וכן בכל דיבור שיצא מפי משה היה מרומז באותיות המכה ההיא, עכ"ד.
ויש ליישב עוד, ע"פ מה שאמרו בסנהדרין (צט, ב), המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר (לקמן יז, ה) "ומטך אשר הכית בו את היאר", וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו, אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ואלא תקשי מדוע לא הביאו מהפסוק כאן, שהוא נאמר קודם לכן, י"ל כמש"כ בדרך שיחה (עמ' ק"כ) דאשכחן בהרבה מקומות שהגמ' מביאה ראיה מפסוק אף שיש פסוק קודם לכן.
