• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

חידה: אכל ואין לו לברך ברכת המזון, ואחרי מאורע כל שהוא חייב לברך ברכת המזון

בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א
אבל לכאו' זה לא נקרא "אין לו לברך ברהמ"ז".
 
בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א
אולי קטן שהגדיל קודם שנתעכל המזון
אני לא חושב שהוא מתכוון שחייב לברך אבל לא מהתורה וכד', אלא נראה שכלל "אין לו לברך".
יש לי אחד מקורי!
אם נטל ידים ובירך ואכל כזית שכתבו הפוסקים שכדאי שיאכל כביצה (מחלוקת ראשונים)
ואין לו לברך לכתחילה עד שיאכל כביצה
ואז נכנס יום כיפור ועליו לברך ולא לאכול
אבל גם אם אכל כזית למעשה מברך. וזה לא נקרא שאינו יכול לברך.
[וגם ממש"כ ולא הוסיף לאכול, משמע שיכול להוסיף ולאכול, אבל גם בלא זה תהיה החידה].
 
אבל גם אם אכל כזית למעשה מברך. וזה לא נקרא שאינו יכול לברך.
[וגם ממש"כ ולא הוסיף לאכול, משמע שיכול להוסיף ולאכול, אבל גם בלא זה תהיה החידה].
א. כמובן שזה לא מה שהשואל נתכון אליו אבל התשובה נכונה.
ב אתה מתקטנן וזה מוציא את החשק מהניחושים.
ג. אין בשאלה את המילים לא יכול לברך אלא אין לו לברך
וגם הדיוק השני גדול מידי על המילים ואפילו ברמב"ם לא הייתי מדייק כל כך, ובכל זאת אני מודה שעדיף תשובה אחרת פחות מקורית שכתובה בהלכה.
 
אם נפטר לו מת ונהיה אונן, אסור לו לברך, ואם קברו את המת בתוך שיעור עיכול חוזר חיובו לברך.
חזק ! זו היא התשובה (אבל כמובן שיש חולקין על זה ומהם מרן הגר"ע יוסף בחזון עובדיה אבלות)
 
חזק ! זו היא התשובה (אבל כמובן שיש חולקין על זה ומהם מרן הגר"ע יוסף בחזון עובדיה אבלות)
כששואלים חידות בהלכה ב"מורשת מרן", כדאי לציין בחידה שזו דעה ולא להלכה לדעת מרן רבינו הגדול. וגם המשיב היה צריך לציין זאת.
 
חזור
חלק עליון