בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א
בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א
יש לי אחד מקורי!
אם נטל ידים ובירך ואכל כזית שכתבו הפוסקים שכדאי שיאכל כביצה (מחלוקת ראשונים)
ואין לו לברך לכתחילה עד שיאכל כביצה
ואז נכנס יום כיפור ועליו לברך ולא לאכול
בכה"ג שאכל ולא שתה, לדעת הראשונים ש'ושבעת' הולך על שתיה, אז מהתורה אין לו חיוב ברכת המזון. ולאח"כ שתה ונתחייב בברהמ"ז מדאורייתא לשיטות הנ"ל
כך יש צד בחזו"א
יש לי אחד מקורי!
אם נטל ידים ובירך ואכל כזית שכתבו הפוסקים שכדאי שיאכל כביצה (מחלוקת ראשונים)
ואין לו לברך לכתחילה עד שיאכל כביצה
ואז נכנס יום כיפור ועליו לברך ולא לאכול
א. כמובן שזה לא מה שהשואל נתכון אליו אבל התשובה נכונה.
ב אתה מתקטנן וזה מוציא את החשק מהניחושים.
ג. אין בשאלה את המילים לא יכול לברך אלא אין לו לברך
וגם הדיוק השני גדול מידי על המילים ואפילו ברמב"ם לא הייתי מדייק כל כך, ובכל זאת אני מודה שעדיף תשובה אחרת פחות מקורית שכתובה בהלכה.