אם אף אחד לא ענה עד עכשיו, מסתבר שלא 'אוחזים' שם, ולכאו' לכה"פ שידעו מה התשובה.
ברמב"ם (פ"ב מהלכות חגיגה ה"ב): המקמץ - והוא שמלאכתו לקבץ צואת כלבים וכיוצא בהן לעבד העורות או לרפואה, וכן המצרף נחשת במחצב שלו, והעבדנין, אע"פ שהן מאוסין מפני מלאכתן, הרי אלו מטהרין גופן ומלבושן ועולין בכלל ישראל ליראות.
ובכסף משנה: והר"י קורקוס ז"ל כתב דאחרים לא ממעטי להו אלא בעודם במאיסותם, מפני שאינם יכולים לעלות עם כל זכורך, אבל כשיטהרו מלבושיהם הרי הם כשאר כל אדם. (עיין שם)