-
הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן
ע"ה ס"ט
Well-known member
זה לא נראה לי חידה כי אם שאלה.
כמדומה שיש כמה וכמה דוגמאות.
כמדומה שיש כמה וכמה דוגמאות.
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
מצורף מהמצויין אצלי בזה במערכת רבי יוסף קארו.
- מצינו שכופל סעיפים בכמה מקומות ואף באותו סימן - עי' בס' ברית יעקב (סופר, בסוף הספר עמ' שיד-שטו), מסבו הכה"ח, ומהמאמר מרדכי (סי' תרצ ס"ק ד), א'. שסעיף ז (שם) נכתב כבר בסעי' ג' (וע"ש מג"א ס"ק ח ומשנ"ב ס"ק כד). ב'. ויש להוסיף שסעי' נ בסי' יז באה"ע נכתב כבר בסעי' לג. (ויש לציין שהרמ"א שם הגיה דבריו בסעי' נ, ולא הגיה כבר בסעי' לג). ג'. באה"ע סדר הגט סעיף ג וסעי' סד לכאו' כפולים. (והראש פינה שם בסעי' סד כ' ש"אולי לעיל מיירי בדיני סופר כתב כן בדיניו, וכאן מיירי בדיני עדים כתב כן בדיניהם".
ואף בסעיף אחר סעיף. עי' אה"ע סי' פח ס"ז וס"ח, ובח"מ (ס"ק יח) כ' דהוא מפני שבסעי' ח הוסיף לבאר אי תהיה השומא. (אלא ששם הוא משום שבס"ז העתיק לשון הרמב"ם, ובס"ח לשון הטור. ועי' במה שכתבתי בזה בערך לשונות הפוס' [ומצינו שכ' הפוס' שכפל דבריו אף באותו סעיף עצמו: עי' אה"ע סי' ו ס"ח, ובח"מ ס"ק ט. (ובמש"כ בזה בוזאת ליהודה שם)].
סעיפים כפולים: סעי' יא מאו"ח סי' שצט, נכפל בחו"מ סי' ל ס"ו, וסעי' ו מס' ג באה"ע נכפל בחו"מ שם בהמשך הסעיף.
ושמצינו גם דינים שכפלם ג' פעמים: א'. וציין (א) לש"ע או"ח סי' קנג (ס"י) שכ' "י"א דיחיד בשלו, אפילו ס"ת מותר למכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה כל שלא הקדישו לקרות ברבים; ויש מי שאוסר אא"כ ללמוד תורה או לישא אשה". (ב) ויו"ד (סי' ער ס"א) שכ' "ואינו רשאי למכרו, אפי' יש לו הרבה ספרי תורה. ואפי' למכור ישן כדי לקנות חדש, אסור. אבל ללמוד תורה או לישא אשה, מותר למכור אם אין לו דבר אחר למכור". (ג) ולקמיה סי' רפב (סי"ח) שכ' "יחיד שמוכר ספר תורה שלו ותשמישו, יש מי שמתיר להשתמש בדמיו, ויש מי שאוסר". ובאמת שאינו דין כפול ממש, דבכל מקום השמיענו נקודות אחרות. (ד) ויש להוסיף שדין זה נכפל גם באה"ע (סי' א ס"ב) שכ' "אין מוכרין ספר תורה, אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה". (וע"ש עוד בסעי' ח). ע"ש. ב'. ויש להוסיף (א) שסעי' א מסי' רפ באו"ח, נכפל לעיל (ב) סי' רמ ס"א. (ג) ובאה"ע סי' עו ס"ב.
ומצינו גם סימנים כפולים: א'. [א] סעי' א-ב מסי' עו באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ ס"א. [ב] וסעי' ד מסי' עו הנ"ל נכפל ג"כ באו"ח שם. [ג] וסעי' יב מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"ו. [ד] וסעי' ב מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"י. [ה] וסעי' ח-ט מסי' כה באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ ס"ג. [ו] וסעי' ט-י מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"ב. [ז] וסעי' יא מסי' רמ באו"ח נכפל באה"ע סי' כה ס"ה. [ח] וסעי' ז מסי' רמ באו"ח נכפל באה"ע סי' כה ס"ג. [ט] וסעי' ז מסי' כה באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ סי"ג. נמצא שסי' רמ באו"ח כמעט כולו כפול באה"ע סי' כה ועו, וסי' כה באה"ע כפול כמעט כולו באו"ח סי' רמ. ב'. או"ח סי' רפ ס"א נכפל לעיל בסי' רמ ס"א (וכנ"ל), וסעי' ב נכפל באה"ע סי' סג ס"א. ונמצא שכל הסימן כפול במק"א.
וידי"נ רב אח"א נר"ו צין בזה לכה"ח סי' תקפו אות קה. שו"ת בשובך לציון ח"א בכללים שבסוה"ס.
- מצינו שכופל סעיפים בכמה מקומות ואף באותו סימן - עי' בס' ברית יעקב (סופר, בסוף הספר עמ' שיד-שטו), מסבו הכה"ח, ומהמאמר מרדכי (סי' תרצ ס"ק ד), א'. שסעיף ז (שם) נכתב כבר בסעי' ג' (וע"ש מג"א ס"ק ח ומשנ"ב ס"ק כד). ב'. ויש להוסיף שסעי' נ בסי' יז באה"ע נכתב כבר בסעי' לג. (ויש לציין שהרמ"א שם הגיה דבריו בסעי' נ, ולא הגיה כבר בסעי' לג). ג'. באה"ע סדר הגט סעיף ג וסעי' סד לכאו' כפולים. (והראש פינה שם בסעי' סד כ' ש"אולי לעיל מיירי בדיני סופר כתב כן בדיניו, וכאן מיירי בדיני עדים כתב כן בדיניהם".
ואף בסעיף אחר סעיף. עי' אה"ע סי' פח ס"ז וס"ח, ובח"מ (ס"ק יח) כ' דהוא מפני שבסעי' ח הוסיף לבאר אי תהיה השומא. (אלא ששם הוא משום שבס"ז העתיק לשון הרמב"ם, ובס"ח לשון הטור. ועי' במה שכתבתי בזה בערך לשונות הפוס' [ומצינו שכ' הפוס' שכפל דבריו אף באותו סעיף עצמו: עי' אה"ע סי' ו ס"ח, ובח"מ ס"ק ט. (ובמש"כ בזה בוזאת ליהודה שם)].
סעיפים כפולים: סעי' יא מאו"ח סי' שצט, נכפל בחו"מ סי' ל ס"ו, וסעי' ו מס' ג באה"ע נכפל בחו"מ שם בהמשך הסעיף.
ושמצינו גם דינים שכפלם ג' פעמים: א'. וציין (א) לש"ע או"ח סי' קנג (ס"י) שכ' "י"א דיחיד בשלו, אפילו ס"ת מותר למכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה כל שלא הקדישו לקרות ברבים; ויש מי שאוסר אא"כ ללמוד תורה או לישא אשה". (ב) ויו"ד (סי' ער ס"א) שכ' "ואינו רשאי למכרו, אפי' יש לו הרבה ספרי תורה. ואפי' למכור ישן כדי לקנות חדש, אסור. אבל ללמוד תורה או לישא אשה, מותר למכור אם אין לו דבר אחר למכור". (ג) ולקמיה סי' רפב (סי"ח) שכ' "יחיד שמוכר ספר תורה שלו ותשמישו, יש מי שמתיר להשתמש בדמיו, ויש מי שאוסר". ובאמת שאינו דין כפול ממש, דבכל מקום השמיענו נקודות אחרות. (ד) ויש להוסיף שדין זה נכפל גם באה"ע (סי' א ס"ב) שכ' "אין מוכרין ספר תורה, אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה". (וע"ש עוד בסעי' ח). ע"ש. ב'. ויש להוסיף (א) שסעי' א מסי' רפ באו"ח, נכפל לעיל (ב) סי' רמ ס"א. (ג) ובאה"ע סי' עו ס"ב.
ומצינו גם סימנים כפולים: א'. [א] סעי' א-ב מסי' עו באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ ס"א. [ב] וסעי' ד מסי' עו הנ"ל נכפל ג"כ באו"ח שם. [ג] וסעי' יב מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"ו. [ד] וסעי' ב מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"י. [ה] וסעי' ח-ט מסי' כה באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ ס"ג. [ו] וסעי' ט-י מסי' רמ באו"ח, נכפל באה"ע סי' כה ס"ב. [ז] וסעי' יא מסי' רמ באו"ח נכפל באה"ע סי' כה ס"ה. [ח] וסעי' ז מסי' רמ באו"ח נכפל באה"ע סי' כה ס"ג. [ט] וסעי' ז מסי' כה באה"ע נכפל באו"ח סי' רמ סי"ג. נמצא שסי' רמ באו"ח כמעט כולו כפול באה"ע סי' כה ועו, וסי' כה באה"ע כפול כמעט כולו באו"ח סי' רמ. ב'. או"ח סי' רפ ס"א נכפל לעיל בסי' רמ ס"א (וכנ"ל), וסעי' ב נכפל באה"ע סי' סג ס"א. ונמצא שכל הסימן כפול במק"א.
וידי"נ רב אח"א נר"ו צין בזה לכה"ח סי' תקפו אות קה. שו"ת בשובך לציון ח"א בכללים שבסוה"ס.
נושאים דומים בפורום
