יש לכו"ע, לצאת יד"ח הגפן וקידוש בשתיית המקדש. וכן בהבדלה.
ויש מח' במי שכיוון לצאת יד"ח בברכה שומע כעונה, ונמלך, אם יכול לשוב ולברך. והב"י (סי' קסז) הביא מ"ש הרוקח, שאם שח בין ברכת המוציא לאכילה צריך לחזור ולברך המוציא, אבל אם טעם הבוצע, והשיחו המסובים הרי יצאו כולם באכילתו. וכ"פ הרמ"א, ודלא כמרן גופיה. וע"ע יבי"א ח, כד.