מהי המחלוקת היחידה שיש בפרקי אבות? (מחלוקת ממש, לא כמו בפרק ב' משנה ט').
חידה: מחלוקת בפרקי אבות
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 8
-
- תגיות
- חידות תורניות מסכת אבות פרקי אבות
פִּתָרוֹן
ועמידו תלמידים הרבה. האם זו הגישה שצריכה להיות? או רק מי שתוכו כברו. (עיין באורך במעשה במס' ברכות)
לשמור ולעשות
Well-known member
אבות ה, יז: כל מחלוקת שהיא לשם לשמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קורח וכל עדתו.
(כל השאר כולל הנדון על אלו ג' עמודים העולם עומד, וכן האם לקבל כל אדם בסבר פנים יפות או בשמחה, מבארים שאי"ז נכלל במח' ממש. ואכמ"ל)
(כל השאר כולל הנדון על אלו ג' עמודים העולם עומד, וכן האם לקבל כל אדם בסבר פנים יפות או בשמחה, מבארים שאי"ז נכלל במח' ממש. ואכמ"ל)
כוונתי למחלוקת בין התנאים במשנה.
(אגב, [לפחות] אחד המפרשים כותב להדיא שזו מחלוקת).
אבל הרב @בנימין לוריא כתב מחלוקת יחידה. ואתה הבאת 2 מחלוקות... נכון שאחת לא לשם שמים, אבל שמה מחלוקת
לשמור ולעשות
Well-known member
אטו ברשיעי עסקינן. ודאי כוונתו למחלוקת לשם שמים...
חביב אדם שנברא בצלם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום.
א. מה זה סותר?
ב. זו לא מחלוקת, את שניהם אמר ר' עקיבא.
ב. אמת.
וכעת נזכרתי שבאמת עשו סתירה בין הרישא לסיפא ועשו מזה קושיא. רק שאיני מוצא כעת את התירוץ
לשמור ולעשות
Well-known member
אם הגדול מתלמידי ריב"ז הוא ר' אליעזר בן הורקנוס או ר' אלעזר בן ערך. (ב, יב)
רע"ב כותב במפורש שזו לא מחלוקת, אלא זה לענין הבקיאות וזה לענין החריפות.
לשמור ולעשות
Well-known member
התפארת ישראל והשושנים לדוד כתבו מפורש, שנחלקו האם סיני עדיף או עוקר הרים.
נערך לאחרונה:
זעיר אנפין
Active member
על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.
על שלשה דברים העולם עומד על האמת ועל הדין ועל השלום.
אלא שכתבו המפרשים שאין זו מחלוקת.
על שלשה דברים העולם עומד על האמת ועל הדין ועל השלום.
אלא שכתבו המפרשים שאין זו מחלוקת.
אבות א' משנה י' שאבטליון אמר "אל תוודע לרשות"
ואילו בפרק ב' משנה ג' רבן גמליאל אומר "הוו זהירין ברשות".
ואם איני טועה האברבנאל בנחלת אבות אומר שרבן גמליאל חלק על אבטליון שאבטליון שלל מכל אופן להתוודע לרשות ורבן גמליאל אומר שיש פעמים שזה נצרך אך מזהיר שיש להיות זהירים כשמתוודעים אליהם.
ואילו בפרק ב' משנה ג' רבן גמליאל אומר "הוו זהירין ברשות".
ואם איני טועה האברבנאל בנחלת אבות אומר שרבן גמליאל חלק על אבטליון שאבטליון שלל מכל אופן להתוודע לרשות ורבן גמליאל אומר שיש פעמים שזה נצרך אך מזהיר שיש להיות זהירים כשמתוודעים אליהם.
מתוך שיחה בע"פ של הגרש"י זעפראני שליט"א
ועיין עוד בהקדמה לספרו עטרת שלמה או"ח שהאריך לבאר זאת:
איתא בפרקי אבות (ב, י), "רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", הנה כאשר פוגעים באדם הוא מרגיש מתוסכל, אזי אם כבודו של הזולת יהיה חביב עליך כשלך, פתרנו את כל הבעיה החברתית ובטלה קנאה שנאה ותחרות, כך הם דבריו של רבי אליעזר רבו של רבי עקיבא.
ובהמשך פרקי אבות (ד, יב), מובאת שיטתו רבי אלעזר בן שמוע שהיה מחמשת תלמידיו המובחרים של ר"ע, "רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים", רבי אלעזר בן שמוע לא מסתפק בשיטתו של רבי אליעזר "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", אלא הוא מעלה את רמת הדרישה והחיוב, כבוד תלמידך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים.
ולכאורה כלום פלוגתא יש כאן בין רבי אליעזר לבין רבי אלעזר.?
ומבאר המהר"ל (דרך חיים שם ב, י), שאין מחלוקת בין השיטות, וכל אחד דיבר על מערכת אחרת. רבי אליעזר קובע שבכדי לקיים מסגרת חברתית תקינה ובריאה, זו הקיימת מחוץ לכותלי בית המדרש יש לעמוד בעיקרון של "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", ואילו רבי אלעזר בן שמוע מדבר על מסגרת חברתית בתוך כותלי בית המדרש. במערכת החברתית מחוץ לבית המדרש מספיק שננהג בכבוד חברנו כמו שאנו מכבדים את עצמנו, אבל בתוך כותלי בית המדרש שהוא בית היוצר לתורה, הנהגה זו אינה מספיקה כאן צריך לנהוג בדרך של כבוד תלמידך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים. בתוך כותלי בית המדרש ישנה מציאות אחרת וכפי שהעיד ר' חנינא על עצמו (תענית ז.), "הרבה למדתי מרבותיי, ומחברי יותר מרבותיי, ומתלמידי יותר מכולן", כדי שנוכל לבנות וליצור את התורה עלינו לסלול את המסילות המתבקשות, ואחת מהם היא דיבוק חברים
יצחק משען
Well-known member
בענף עץ אבות כותב שהמשנה בהמשך חכמים הזהרו בדבריכם וכו' באה להזהיר מההבנה במשנה הזו שגרמה לצדוק ובייתוס לכפור
נושאים דומים בפורום
