חידה: מצות פריקה וטעינה שלא בבהמה

[צאלח מנצור]

יודעין?

 

[תלמיד מר"ן]

בן אדם? שו"ת הרשב"א ח"א סימן רנב

 

[צאלח מנצור]

לא. באדם אבל לא הרשב"א ויחו"ד.

 

[NKC]

דאגה בלב איש ישיחנה?

 

[בוגר חזון עובדיה]

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פ עמוד ב
אמר מר: קב לכתף. אם איתא דלא מצי ביה - בר דעת הוא, לשדיה! - אמר אביי: בשחבטו לאלתר. רבא אמר: אפילו תימא בשלא חבטו לאלתר, לא צריכא אלא לאגרא יתירא. רב אשי אמר: הוא סבור חולשא הוא דנקיט ליה.

 

[צאלח מנצור]

לא נפתר.

 

[שלמה בן דוד הכהן]

רמב''ם מפורש בתחילת מנין המצות שבמשנה תורה
למרות שהחזו''ע האריך הרבה והביא ראשנים ואחרונים ומשום מה הרמב''ם הזה נעלם להרבה פוסקים שדנו בזה - בזמנו מצאתי ושמחתי אח''כ אמרו לי שהעירו על זה בהגהות מנחת חינוך

 

[מתגעגע]

מצות פריקה וטעינה שלא בבהמה

אגב, יש ראשונים (רבינו גרשום ערכין ז. ועוד) סוברים שיש באדם "צער בעלי חיים"

 

[מתגעגע]

רמב''ם מפורש בתחילת מנין המצות שבמשנה תורה

בהקדמה או בשרשי המצוות?

 

[שלמה בן דוד הכהן]

בהקדמה או בשרשי המצוות?

כתבתי בתחילת מנין המצות שבמשנה תורה - דהיינו בהקדמה של משנה תורה. שורשי המצות שייך לספר המצות

מצות עשה רב' וז''ל לעזוב מעל חבירו או מעל בהמתו שנא' עזוב תעזוב עמו

 

[מתגעגע]

מצות עשה רב' וז''ל לעזוב מעל חבירו או מעל בהמתו שנא' עזוב תעזוב עמו

מעניין שבמנין המצוות שבספר המצוות אינו מזכיר אדם בטעינה אלא בפריקה
מצוה רב היא שצונו להוריד המשא מעל הבהמה שנתיגעת במשאה בדרך וכו'
מצוה רג היא שצונו להקים המשא על הבהמה או על האדם וכו'

 

[צאלח מנצור]

ענין פריקה וטעינה הוא בכל דבר שקשה על חבירו וצריך לסייעו גם כשמנגן אדם צריכים לעזור לו ומקיימים בזה שני מצוות פריקה וטעינה דהיינו שבעת שהמנגן נחלש וחבירו מסייעו ומנגן מקיים בזה מצות פריקה שפורק מעליו המשא, וגם לפעמים כששוכח הניגון ועל ידי חבירו נזכר מקיים בזה מצות טעינה דהיינו שנטען מחדש שיהא יכול לנגן אחר זה, ולכן כל מי שיודע לנגן צריך להזהר בזה. (נחמד מזהב תצא)

 

[תלמידו של מרן!]

גמ' מפורשת בבא מציעא ל' ב'
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב
רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה קאזיל באורחא, פגע ביה ההוא גברא, הוה דרי פתכא דאופי, אותבינהו וקא מיתפח. אמר ליה: דלי לי. אמר ליה: כמה שוין? - אמר ליה: פלגא דזוזא. יהיב ליה פלגא דזוזא, ואפקרה וכו' עיי"ש. ופירש"י "דלי לי - הטיענני", ומבואר שיש מצות טעינה באדם.