חידה: צ'ולנט

[בנימין לוריא]

מי מהראשונים הזכיר מאכל הנקרא צ'ולנט?

 

[ע"ה ס"ט]

מי מהראשונים הזכיר מאכל הנקרא צ'ולנט?

הזכירו בשם זה?

 

[גלעד יצחקוב]

מי מהראשונים הזכיר מאכל הנקרא צ'ולנט?

אור זרוע הלכות ערב שבת חלק ב'
וז"ל ראיתי בצרפת בבית מורי ר׳ יהודא בר׳ יצחק שפעמים מקררים צלנ״ט שלהם דהיינו טמון ובשבת טרם עת האוכל מדליקין העבדים אש סמוך לקדרות כדי שיתחממו בטוב

 

[בנימין לוריא]

אור זרוע הלכות ערב שבת חלק ב'

סי' ח'.

 

[בנימין לוריא]

מה פירוש המילה "צ'ולנט"?
"תערובת"? "טמון"?

 

[ממרן עד מרן]

מה פירוש המילה "צ'ולנט"?
"תערובת"? "טמון"?

כמדומני "חמין"

 

[בנימין לוריא]

כמדומני "חמין"

פשוט שלא.

 

[ממרן עד מרן]

פשוט שלא.

במשנה ברורה שכותב על כך [טשאלינט] מתרגמים שם "חמין"

 

[בנימין לוריא]

במשנה ברורה שכותב על כך [טשאלינט] מתרגמים שם "חמין"

זה תרגום חופשי לא תרגום מילולי.
ניסו להסביר לנו למה הכוונה, אבל זה לא תרגום מילולי.
(כמו שתרגום מילולי של המילה "חמין" הוא לא האוכל שאוכלים אלא כל דבר חם).

 

[ממרן עד מרן]

כמדומני "חמין"

פשוט שלא.

אז זהו, מסתבר כדכתבתי.

יעויין בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' ל"ח סק"ו- דשם מדבר גבי כמה לשונות שיש בצרפתית וכגון מנורה שקוראין לה בצרפתית צנדלייר וכו', ואז מוסיף "וכן צלנ"ט הוא לע"ז של חמין" שהוא קלד"א, [ועל זה מוסיף שבאשכנז במקום ה- צ' עושים ט"ש, והיינו טשאלנט].

הא למדת- שתרגום המלה טשאלנט היא "חמין" בצרפתית.

וכתוספת אוסיף- שבאו"ז הנ"ל שהביא את המאכל הנ"ל הוא הביא זאת בשם רבינו יהודה שירליאון [היינו רבי יהודה בר' יצחק שזה היה כינויו], שהוא היה הרי בצרפת [מבעלי תוס' שהיו צרפתים], וא"כ מה שכתב "הצאלינט" היינו "החמין" [בצרפתית].

נ.ב.- מסתבר שדיבר על הצרפתית הישנה, דידוע שישנם הרבה מילים בצרפתית האידנא דהם שונות מהצרפתית העתיקה יותר, ויתכן שהיום בצרפתית אומרים "חמין" בצורה שונה או דומה.

 

[בנימין לוריא]

אז זהו, מסתבר כדכתבתי.

יעויין בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' ל"ח סק"ו- דשם מדבר גבי כמה לשונות שיש בצרפתית וכגון מנורה שקוראין לה בצרפתית צנדלייר וכו', ואז מוסיף "וכן צלנ"ט הוא לע"ז של חמין" שהוא קלד"א, [ועל זה מוסיף שבאשכנז במקום ה- צ' עושים ט"ש, והיינו טשאלנט].

הא למדת- שתרגום המלה טשאלנט היא "חמין" בצרפתית.

וכתוספת אוסיף- שבאו"ז הנ"ל שהביא את המאכל הנ"ל הוא הביא זאת בשם רבינו יהודה שירליאון [היינו רבי יהודה בר' יצחק שזה היה כינויו], שהוא היה הרי בצרפת [מבעלי תוס' שהיו צרפתים], וא"כ מה שכתב "הצאלינט" היינו "החמין" [בצרפתית].

נ.ב.- מסתבר שדיבר על הצרפתית הישנה, דידוע שישנם הרבה מילים בצרפתית האידנא דהם שונות מהצרפתית העתיקה יותר, ויתכן שהיום בצרפתית אומרים "חמין" בצורה שונה או דומה.

שוב אחזור ואומר, זה לא "תרגום" אלא זה ה"משמעות".
"חמין" (בתרגום כפשוטו) הוא "אֵייס" (לא יודע בדיוק איך כותבים זאת באידיש). זה פירוש של המילה "חם".
יש מאכל שנקרא "חמין" שכולנו מכירים, והתרגום של המאכל של שם המאכל הזה הוא "טשולנט", אבל זה לא תרגום מילולי.
יתכן ש"חמין" זה שם של המאכל שאנחנו מכירים, ו"טשולנט" זה השם באידיש של חמין שעירבבו אותו וכד', ועכ"פ זה השם של המאכל ולא התרגום.

 

[ממרן עד מרן]

שוב אחזור ואומר, זה לא "תרגום" אלא זה ה"משמעות".
"חמין" (בתרגום כפשוטו) הוא "אֵייס" (לא יודע בדיוק איך כותבים זאת באידיש). זה פירוש של המילה "חם".
יש מאכל שנקרא "חמין" שכולנו מכירים, והתרגום של המאכל של שם המאכל הזה הוא "טשולנט", אבל זה לא תרגום מילולי.
יתכן ש"חמין" זה שם של המאכל שאנחנו מכירים, ו"טשולנט" זה השם באידיש של חמין שעירבבו אותו וכד', ועכ"פ זה השם של המאכל ולא התרגום.

לכן הדגשתי שהמהרי"ל שם מדבר על "תרגום" מילולי, וכמו שהביא גבי מנורה שנקראת צנדלייר, כך בצאלנט תרגם מלע"ז ל"חמין".

מ"מ אביא עוד מקור דכתב להדיא שזה "תרגום למילה חמין", מתוך "כתבים" של אליעזר ליפשיץ ח"א

 

[ממרן עד מרן]

ו"טשולנט" זה השם באידיש של חמין שעירבבו אותו וכד', ועכ"פ זה השם של המאכל ולא התרגום

אגב אוסיף עוד
דזה תרגום מצרפתית עתיקה [ולא אידיש] וכפי שהבאתי משם מהרי"ל, וכן משם "כתבים"
וכפי שהראשונים שם שדיברו הם היו ב"צרפת"

 

[בנימין לוריא]

אגב אוסיף עוד
דזה תרגום מצרפתית עתיקה [ולא אידיש] וכפי שהבאתי משם מהרי"ל, וכן משם "כתבים"
וכפי שהראשונים שם שדיברו הם היו ב"צרפת"

אכן. צודק. כעת ראיתי שכן הובא גם כאן.
(ושם גיליתי גם שזה יוצא מאותו מקום שאנחנו מכירים את המילה "נונשלנטיות", עיי"ש).

ספוילר

כך כתב שם:
תבשיל זה נקרא אצל עדות אשכנז ביידיש טשולנט (מהמילה הלטינית - calentem - להיות חם דרך chalant בצרפתית עתיקה, או מצרפתית chaudes Lentilles- עדשים חמות.
בדומה לכך, הצירוף בצרפתית "נון-שאלאנט", שפירושו לא חם, אדיש, מקורו במילה לטינית זו. מקס ויינרייך, History of the Yiddish Language, University of Chicago Press, Chicago (1980), עמוד 400.
יש הסוברים שהמקור הוא מצרפתית עתיקה chault- מתחמם לאט (Chaud Lent). לפי תאוריה אחרת, צ'ולנט התגלגל מהמילה "שולן" - של המילה העברית "שלן", מאכל אשר לן בלילה.