• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

חידושים קצרים בעניין 'בין אדם לחבירו' איזה חידוש יזכה לבחירת חברי הפורום?

וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו (תהילים)
מדוע כתוב לא יפתח ולא כתוב "לא אפתח" הרי תחילת הפסוק מדבר עליך ולא על השני.
אלא אם אני לא יגיב לפגיעה שפגעו בי. אז השני יפסיק את המריבה וכאילם הוא לא יפתח את פיו יותר.
 
ישנה תמיהה עצומה,
למה רבקה לא אמרה ליעקב במפורש שיותר מתאים לתת את הברכות ליעקב הצדיק,
ואילו עשיו רשע גדול הינו,
ולמה עשתה את כל התחבולות שעשתה.

ותירץ בזה מרן הגר"ד עטייה שליט"א-
היא לא רצתה לדבר לשון הרע!!!
ללכת לבי"ד להעיד אפשר, אבל להגיד ליצחק אסור, לשון הרע!
 
ותירץ בזה מרן הגר"ד עטייה שליט"א-
היא לא רצתה לדבר לשון הרע!!!
ללכת לבי"ד להעיד אפשר, אבל להגיד ליצחק אסור, לשון הרע!
תמוה
הרי לשון הרע לתועלת מותר ואף מצוה וחובה, וכאן אצל עשו אין לך תועלת גדולה מזו
זאת ועוד, עשו רשע היה ומותר לדבר לשון הרע על רשעים כמבואר בח"ח בכמה מקומות
 
תמוה
הרי לשון הרע לתועלת מותר ואף מצוה וחובה, וכאן אצל עשו אין לך תועלת גדולה מזו
זאת ועוד, עשו רשע היה ומותר לדבר לשון הרע על רשעים כמבואר בח"ח בכמה מקומות
יתכן שלא דק,
אלא רק רצה להביא חומרת עניין לשון הרע
 
שמעתי ואיני זוכר ממי לבאר הפסוק "מה יתן לך (לשון זכר) ומה יוסיף לך (לשון נקבה) לשון רמיה", כי יש הנוהגים הוראת היתר בעצמם לספר לנשותיהם, או לשמוע מנשותיהם לשון הרע רח"ל, אשר על כן אומר דהע"ה מה יתן לך ומה יוסיף לך.
השי"ת יזכנו להתחזק בענין זה ולשמור פינו כדבעי.
 

והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה… ופניהם איש אל אחיו (כה, כ)

“אומרים על כך חכמים אחרונים: כל אדם מישראל צריך לחתור בחיים להשגת שתי תכונות באישיותו: מצד אחד עליו להיות בין ‘פורשי כנפיים למעלה‘ – להימנות עם השואפים לעלות מעלה מעלה ולחתור בהתמדה לאור חיים של קדושה וטהרה; ומצד שני עליו לקיים ‘ופניהם איש אל אחיו‘ – להתבונן בכל הנעשה בסביבתו הקרובה והרחוקה, ובשעת הצורך להושיט עזרה נדיבה לכל נצרך”.

ודומה לזה כתב בשפתי כהן על התורה, לרבי מרדכי הכהן: “צריך אדם מישראל לסגל עצמו במידות טובות, עד שיהא מחונן בשתי התכונות כאחת. מצד אחד, ‘פורש כנפים למעלה’, שואף אל על ודואה על כנפי הרוח למעלה למעלה, רוחו ונשמתו כולו לשמים. ומאידך, ‘ופניהם איש אל אחיו’, להיות מעורב עם הבריות, בכל צרתם לו צר, מוכן ומזומן להושיט סעד ועזר, ובשמחתם לו שמחה ויש לו תענוג ונחת מכלל ישראל”.

ובספר “אש דת” (האדמו”ר מאוז’רוב) מבואר כך: אצל כל אדם מישראל צריך שיהיו שלוש אהבות – אהבה לקב”ה, אהבה לתורה ואהבה בין אדם לחברו. ולכך רומזת צורת עשיית הכרובים: “והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה” – אהבה ודבקות לקב”ה; “סוככים בכנפיהם על הכפורת” – אהבה וקשר לתורה (שהרי הכפורת היא כיסוי הארון, ובו מונח ספר התורה), “ופניהם איש אל אחיו” – האחווה והקשר בין אדם לחברו.
 
וְ אָ הַ בְ ּתָ לְ רֵ עֲ ָך ּכָ מֹוָך")יט, יח(. מובא במדרש: ׳ואהבת לרעך - הטפל לרעך׳. בפשטות, דברי המדרש הם חסרי פשר. פנינה נפלאה על כך, מובאת בשמו האדמו"ר ה׳שר שלום׳ מבעלזא זיע"א: המדרש התקשה בהבנת האות ל׳ בציווי ״ואהבת לרעך כמוך״, שלכאורה די היה לומר ״ואהבת רעך כמוך״? ומכאן מרבה המדרש: ׳לרעך - הטפל לרעך׳. ועדיין עלינו להבין: מה פשרו של ריבוי זה, ומה משמעותו הלכה למעשה? אלא ־ הפסוק )משלי כז, יט( אומר: ״כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם״, ולכאורה: אם רצה החכם מכל אדם להמחיש לנו מהו ׳מלב ללב׳ ־ יכול היה לנקוט בדוגמא מבוררת יותר: של מראה מלוטשת, שהמסתכל בה רואה את עצמו, כאשר הפנים שהוא מראה למראה - ניבטים אליו בדיוק נמרץ ממנה אליו, ומדוע העדיף שלמה המלך את המים? אך זאת עלינו לדעת: הרוצה לאהוב את חברו באהבה אמיתית - מוכרח הוא להכניע ולהשפיל את עצמו כלפי חברו, כי אם יחזיק עצמו ככליל המעלות ביחס לחברו - יקשה עליו לאהוב באמת את חברו. כזה הוא טבע האדם. והנה, כאשר אדם מסתכל במראה, יכול היה לעמוד בקומה זקופה ולראות בה את עצמו, אך לעומת זאת המבקש לראות את דמותו משתקפת במים ־ מוכרח הוא להשפיל עצמו ולכרוע כנגד המים, ורק כך יוכל לחזות בדמותו בתוך המים. ואם כן, אמר שלמה המלך, ״כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם״: כשם שאדם הרוצה לראות את פניו במים מוכרח לכופף את קומתו - כן לב האדם לאדם, שאם ירצה לאהוב את חברו בלב שלם ־ מוכרח הוא להכניע ולהשפיל עצמו כנגד חברו! וה׳שר שלום׳ מסיים ב׳דבר פלא׳ שיתגלה למתבונן בפסוק שלפנינו: האותיות שאחרי המילה ׳רעך׳ הן: אחר הר׳ - ש׳, אחר הע׳ - פ׳, ואחר הכ׳ ־ ל׳, הוי אומר: ׳שפל', התכונה הנדרשת למי שרוצה לקיים את הציווי ״ואהבת לרעך כמוך״! כמה נפלאה, לפי זה, כוונת המדרש: התורה הקדושה רומזת לעצה נפלאה בדרך לקיום הציווי ״ואהבת לרעך כמוך", והיא: ׳את הטפל לרעך׳, דהיינו: הבט באותיות ה'טפלות׳ ל׳רעך׳, ותקבל את המילה ׳שפל׳, ללמדך שאם תשפיל ותכניע את עצמך כנגד רעך - אז תוכל לאהוב אותו! והוא דבר יקר! )ושלל לא יחסר( "ּ
 
לדון לכף זכות - מהו כף זכות? אלא כמו שאדם מחפש את הבשר בתוך סיר החמין ע"י הכף בוחש הרבה כך צריך לדון ולחפש הרבה אחרי חברו לכף זכות.

כל אחד חושב שהוא הצודק - מעשה באדם שבא לבקר את ידידו שאושפז בבית משוגעים אולם לא שם לב לכרוז שהכריז שהסתיימה שעת ביקור, וכשבא לצאת השומר לא הסכים לפתוח לו הוא אמר לשומר "אני נורמלי" ענה לו השומר פה כולם אומרים את זה.

להכיר בחסרונו - הציעו לנערה טובה בחור ובבירורים התברר שיש לו רק חיסרון אחד, הוא לא יודע לשיר אמרה הנערה זה לא נורא אמרו לה שהבעיה היא שהוא לא יודע שהוא לא יודע לשיר...

למנוע בושה מיהודי - הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל רבן של ישראל בעל ספר "אחיעזר", הלך פעם ברחובה של העיר וילנא ועמו כמה מתלמידיו. לפתע ניגש אליהם יהודי ושאלם לכתובת מסוימת. נטלו ר' חיים עוזר יד ביד והלך עמו כמחצית השעה עד שהגיעו אל המקום המדובר. ואז הראה לו את הכתובת המדוייקת.

כשראו זאת תלמידיו, אמרו לו: ילמדנו רבינו, על מה ולמה הקדיש כל כך הרבה מזמנו והוליך אותו עד המקום ההוא, די היה אם היה עושה כפי שנהוג לעשות - להראות את הכיוון וההוא יגיע לשם בכוחות עצמו, ובודאי ישאל עוד אנשים במהלך הדרך וכך יגיע לשם, מדוע היה על הרב להטריח עצמו בהליכה כה מרוחקת?

השיב להם רבם ואמר: הבחנתי ביהודי זה שמגמגם הוא, כבד פה וכבד לשון, ובוש היה להציג את שאלתו בפני חשבתי לעצמי אם לא אלך אתו יד ביד עד לאותו מקום, יאלץ לשאול עוד אנשים ובודאי יתבייש בפניהם. על כן לקחתיו לכתובת המדויקת, ואף כי נאלצתי ללכת דרך ארוכה - שווה היה לי למנוע בושה מיהודי...

לפרגן לשני - מעשה בגנן שנכנס לחנות בו מותקן טלפון המופעל ע"י אסימונים, הוא הכניס אסימון ודיבר, האם אתם מחפשים גנן? לא אין צורך נשמע הדובר מהעבר השני יש לנו גנן נפלא, מצוין, טוב! תודה. וכך טלפון אחרי טלפון לחמשה עשר ועדי בית, והסיפור חזר על עצמו, ראה זאת בעל החנות וליבו נכמר עליו, אולי אתה רוצה לבוא לנקות את הגינה שלנו, אשלם לך בעין יפה, לא תודה! יש לי חמישה עשר מקומות שאני עובד בהן, אף פעם לא שמעתי מהם מילה טובה, לכך התקשרתי והצעתי להם כאילו עובד אחר והבנתי מה הם חושבים עלי.
 
לא תִ ׂשְ נָ א אֶ ת אָ חִ יָך ּבִ לְ בָ בֶ ָך" )יט, יז(. בספר 'ממעינות הנצח' לרבי אהרון סורוסקי הביא, שאת פסוק זה דרש הרבי ר' מרדכי מלעכוביץ' זיע"א לתלמידו, רבי גרשון לידר, כאשר זה האחרון בא להתלונן אצלו על שכנו. רבי גרשון היה מכניס אורחים גדול, ובשכונתו התגורר גביר גדול, אשר כגודל עשירותו כך קמצנותו. בכל פעם שהיו אורחים מזדמנים דופקים על דלת בית הגביר, ומבקשים להתארח שם ללינת הלילה, היה הגביר מדריך אותם כיצד להגיע אל ר' גרשון, שם לבטח יוכלו למצוא מקום ומיטה נוחה... כשהגיע ר' גרשון וקבל בפני רבו על ההתנהגות הנילוזה הזו, אמר לו הרבי: עליך נאמר, "לא תשנא את אחיך בלבבך", וכשתמה על כך הוסיף וביאר לפניו: הלא הנך יכול לומר לאורחים הללו שלא יבואו לביתך, וכך לפתור את הבעיה הזו, אלא שאינך מסוגל שלא להכניסם, משום שהתברכת בלב טוב, אך בוא ְ וראה למה דבר זה גורם לך – לשנאת ישראל! כלומר: משום "לבבך" אתה מגיע לכלל "שונא לאחיך", ולכך הזהירה אותך התורה "לא תשנא את אחיך" בשל "לבבך" הטוב
... בספר 'אוצר אפרים' מביא בענין זה מעשה דומה, שאירע לבנו של ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א, רבי יחזקאל משינעוע זיע"א. באחד הימים חלה מלמדו בחולי קשה, ודרוש היה סכום כסף גדול על-מנת לרפאו, ברם הסכום הנדרש לא נמצא בידו. קם הילד ואמר: "אבא, אני אצא לרחוב ואאסוף כסף מאנשים עבורו". ֵ "אני מסכים לכך", השיב אביו הגדול, "בתנאי שלא תחזור הנה שונא ישראל...". "למה אבא מתכוין?" נבוך הילד. "כשתצא לרחובה של עיר, יעברו מולך אנשים רבים. חלקם יסעו בכרכרות נכבדות, ואתה תהיה סבור שהם בעלי אמצעים, אולם למרות תקוותך למתת- יד הגונה, הם יסתפקו בתרומה של שקל אחד בודד... חלקם ילבשו מחלצות, וחלף הציפיה שתתעורר בך למראה פניהם, הם יושיטו לך רק מחצית השקל... אתה תכעס עליהם, ותשוב לכאן עם שנאת ישראל... משום כך, אין תועלת בכל מעשה הצדקה שלך... רק אם אתה מסוגל להיות בטוח, שלמרות כל זאת, לא תחזור לכאן עם שנאת ישראל – הנך יכול ללכת ולאסוף". מכאן, שעל האדם להיזהר מפני מחלוקת ושנאת הזולת, ובד בבד עליו לדעת שגם תכונה חיובית כמו "לב טוב", עלולה להביא לתוצאה גרועה, המעוררת ריב, מחלוקת ומדון, ולפיכך גם כאשר הוא משתמש בתכונה זו, עליו לנקוט משנה זהירות. )ומתוק האור(
 
ואהבת לרעך כמוך אני ה עולה גימטריה ואהבת את ה אלוהיך.
להורות לנו שאהבת ישראל מתבטאת באהבת הבורא ואהבת הבורא מתבטאת באהבת ישראל
כעין זה:
אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ההתבטאות של אהבת הבריות זה ע"י ומקרבן לתורה
 
חזור
חלק עליון