יש כאן נתון מרכזי שחסר בשאלה: מי שאל את השאלה, ומה הזרז לשאלה הזו.
כלומר, אם האשה הגיעה לשאול (כוונתי שהיא מעוררת את הנקודה שבעלה יצא לעבוד כי היא קורסת) הרי שמה יעזרו לה כל המילים שנאמרו כאן?!
כי יכול להיות שהיא לא מעריכה את הלימוד של בעלה, ורק עכשיו פשוט מעיזה לומר זאת... [וזה שהיא אומרת שהיא רוצה לחיות 'טוב' אבל היא גם מעריכה את הלימוד - כולנו מסכימים שזה אולי קיים, אבל בד"כ לא עובד ביחד].
יכול להיות שסתם היא לא מעריכה את בעלה, ואז זה בכלל 'יושב' על מערכת יחסים הכללית ביניהם.
יכול להיות שהוא לא מעריך את מה שהיא עושה, והיא מנסה להשיג בדרך זו את הערכתו... וכו' וכו' וכיו"ב.
אכן, אם הבעל מגיע לשאול מתוך דאגתו לרעייתו הקורסת, כאן שוב צריך לבדוק: יכול להיות ש'נמאס' לו ללמוד (...),
ואולי באמת הוא רואה את אשתו הקורסת ומאידך גיסא נפשו חשקה בתורה, ובא לשאול אם מותר לו לצאת להביא טרף לביתו כדי להקל עליה - או אז זו השאלה...
[ובמאמר מוסגר, והייתי ממליץ זאת לכל אברך במצב כזה או דומה לזה, יכול להיות שכדאי לבדוק אופציות העסקה - לרבנית כמובן - אחרות, יש מגוון גדול כל כך בשוק. ואם מדובר בנשים צעירות אולי אפילו שווה לחשוב על לימוד מקצוע שהוא בגדר פרנסה קלה ונקיה, ולהקל לפחות על עצם העבודה. המלצתי את זה בעבר לכמה אברכים, היו כמה שעשו את המהלך, שהוא באמת לא קל, אבל לאחר שנתיים-שלוש מצבם השתפר לאין ערוך.].