חיזוק לבני התורה אברכים ובחורי הישיבות - הדעה האמיתית של החיילים

[עובדי ה']

עומד לו
חייל במחסה מאולתר
בלבו של יישוב בדרום
משיט מבטו על מה שנותר
ונושא את עינו למרום

יש לו פעוט בן שבעה שבועות
שהשאיר מאחור, בביתו
זו עת מלחמה, השמועות נוראות
מי יודע אם ישוב לראותו

אך בקושי נולד, בנו הפעוט
ילד ראשון להוריו
לא הספיק להפרד, כשקיבל הוראות
להצטרף בדחיפות אל הקרב

וגם משפחה בביתו דאוגה
ליבם כה מלא חרדה
שלא יהרג, ייפצע, ייפגע
פתיל חייו לא ייגדע

✤

כבר סוף הסדר, הביסמדרש דליל
יושב בחור מול גמרא, מתוסכל
זהו זמן מלחמה, כך מורגש בעליל
ללמוד עכשיו זה כלל לא קל

הוא סגר הגמרא, קם והלך
מתכונן למעט מנוחה
אך לפתע עצר, בדעתו הוא נמלך
הן חייל לא ייטוש מערכה

✤

עומד החייל במחסה די זמני
והצבע אוזל מפניו
מולו צץ מחבל, צמא דם, אימתני
מכוון קנה רובה בין עיניו

✤

הבחור אסף כוח, נשם עמוקות
ופתח הגמרא חזרה
התיישב במקומו לעוד עשר דקות
עשר דקות של תורה

✤

התכונן הוא למוות הבלתי נמנע,
מול עיניו המחבל מתמוטט
כדור בראשו, נשימה אחרונה
מאחוריו צץ חייל מרטט

הוא עבר באזור בלי כל כוונה
בעצמו לא הבין מה קרה
כשלפתע קלט למולו סכנה
חברו שנקלע לצרה

✤✤✤

הוא נשק לגמרא בתחושה מתוקה
לא מודע לעוצמת בחירתו
ואי שם בדרום באותה הדקה
חייל קיבל את חייו בזכותו.

 

[ציון ש]

יפה מאוד !
אתה כתבת?

 

[עובדי ה']

לא
אחת מקרובי משפחתי

 

[אלעזר אטיאס]

יישר כח מחזק מאוד