יש מקור תורני למשפט: "כל מה שאדם עושה לעצמו הוא עושה"?
חיפוש מקור
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 5
בחיפוש באוצר מצאתי בספר תורה שלמה כאן הערה מו מה שהביא כעין זה מהילקוט מכירי וספר צרור המור וז"ל:
נ.ב היה נוח לי לצטט משם ולא מהצרור המור כי עמוד זה פתוח באוצר ויכולתי להעתיק הטקסט לא עיינתי מה יש בילקוט המכירי וכן במה שציין בסוף דבריו.
[בתורה שלמה הנ"ל הוא לא חיפש מקור למשפט זה רק הביא כן לעניינו ע"ש].
נ.ב היה נוח לי לצטט משם ולא מהצרור המור כי עמוד זה פתוח באוצר ויכולתי להעתיק הטקסט לא עיינתי מה יש בילקוט המכירי וכן במה שציין בסוף דבריו.
בתולדות יעקב יוסף בסוף וזאת הברכה הביא שמועות מרבו הבעש"ט ז"ל וכתב שם וז"ל: "ושמעתי ממנו משל למלך שנהג ליכנס בין עניים לפקח בעסקם, ואחד הי' משיב תמיד כל מה שאדם עושה בין טוב או רע הכל עושה לעצמו, וחרה למלך על שאינו מחזיק לו טובה ומשיב לו כך, וצוה לעשות תרנגול מפוטם בסם המות ונתן לו, והשיב ג"כ כך, ולקח העני זה לביתו שהי' בקצה העיר והצניעו, לימים בא בן המלך עיף ויגע מצידת חי' ועוף, וביקש מעני זה שבא אצלו ליתן לו שום דבר מאכל, ונתן לו זה התרנגול לאכול, וכשרצה לאכול אמרו הרופאים שעמו בדוק תחלה, ונמצא סם המות, ובא הדבר למלך, והתנצל שהוא ממנו, ואז הודה המלך שאמת אתו. והמוסר היוצא מזה וכו', ודפח"ח"
מופיע לשון כזה גם בספר אמרות השם (אמנם הוא מאוחר לבעל שם טוב) וז"ל:
ב א אתה אל התיבה עיי במר זשה ה צדיק יבחן זה נח דאמר לו הקב"ה בא אל התיבה ועיי ביפ"ת דדחר א מאי האי ענין הבחינה הזאת ולפענד הכוונה במה שבא בעצם היום ולא היי מתירא מבני רשעי ההר שהיו אומדן שיהיו שוברין את התיבה ויהרגוהו ויובן בזה הא דדרש שם המדרש םקרא תאבד דוברי כזב הן ודיבורן היינו מה שדברו כזבי שיהרגוהו וישברו סתיבם לנ"ל גם ייל הא דאמר המדרש הן ודיבורן שהיו מדברי בחניפות ועזות ואמריק בגמי כל המנבל פיו אפי נגזר עליו לטובה נהפך לרעה ומשו"ה עקם הווב לנח מן הבהמה אשר לא טהורה היא להיות לבחור לשון ערומים ועוד שם במ"ר ואני ברוב חפדך אמר נח ואני כאשר עשו כן לא כדודו עשיתי ומה ביני לבינם אבל גמלתני חפד יעיי"ש ביפ"ת מה שדחק אע דחלילה שעשה נח כאשר עשו המס ומכתוב מעיד איש צדיק תמים הי בדורותיו והקב"ה אמר אותך ראיתי צדק לפני בדור הזה ואיך אמר כאשר עשו כן עשיתי ונראה דהענין הוא ע"פ מה שאמר אלי לאיוב אס צדקת מה תתן לו אם חטאת ואין האדה עושה פעולה לקביה מה תפעל לו ורבו פשעיך מה תעשה לו במעשיו הטובים ולא רעה במעשיו הרעים כמו שאמר משה שחת לו לא דאין אדם עושה חס וחלילה השחתה בעונותיו להקב"ה ולא פעולה טובה במצותיו רק כל שאדם עושה עושה לעצמו וזה הוא דאמר נח ואני כאשר עשו כן עשיתי ירצה שכמו שהם ברשעתם לא פגמו נעצם כבודו כך אני לא פעלתי בצדקתי לו מאומה רק אני ברוב רחמיך וחסדיך הכל כמאמר הכתוב מי הקדימני ואשלם ואין לאדם לשעון על צדקתו. ע"כ.
ב א אתה אל התיבה עיי במר זשה ה צדיק יבחן זה נח דאמר לו הקב"ה בא אל התיבה ועיי ביפ"ת דדחר א מאי האי ענין הבחינה הזאת ולפענד הכוונה במה שבא בעצם היום ולא היי מתירא מבני רשעי ההר שהיו אומדן שיהיו שוברין את התיבה ויהרגוהו ויובן בזה הא דדרש שם המדרש םקרא תאבד דוברי כזב הן ודיבורן היינו מה שדברו כזבי שיהרגוהו וישברו סתיבם לנ"ל גם ייל הא דאמר המדרש הן ודיבורן שהיו מדברי בחניפות ועזות ואמריק בגמי כל המנבל פיו אפי נגזר עליו לטובה נהפך לרעה ומשו"ה עקם הווב לנח מן הבהמה אשר לא טהורה היא להיות לבחור לשון ערומים ועוד שם במ"ר ואני ברוב חפדך אמר נח ואני כאשר עשו כן לא כדודו עשיתי ומה ביני לבינם אבל גמלתני חפד יעיי"ש ביפ"ת מה שדחק אע דחלילה שעשה נח כאשר עשו המס ומכתוב מעיד איש צדיק תמים הי בדורותיו והקב"ה אמר אותך ראיתי צדק לפני בדור הזה ואיך אמר כאשר עשו כן עשיתי ונראה דהענין הוא ע"פ מה שאמר אלי לאיוב אס צדקת מה תתן לו אם חטאת ואין האדה עושה פעולה לקביה מה תפעל לו ורבו פשעיך מה תעשה לו במעשיו הטובים ולא רעה במעשיו הרעים כמו שאמר משה שחת לו לא דאין אדם עושה חס וחלילה השחתה בעונותיו להקב"ה ולא פעולה טובה במצותיו רק כל שאדם עושה עושה לעצמו וזה הוא דאמר נח ואני כאשר עשו כן עשיתי ירצה שכמו שהם ברשעתם לא פגמו נעצם כבודו כך אני לא פעלתי בצדקתי לו מאומה רק אני ברוב רחמיך וחסדיך הכל כמאמר הכתוב מי הקדימני ואשלם ואין לאדם לשעון על צדקתו. ע"כ.
עי' כאן אולי תמצא. ישנו באוצה"ח. ספר מאוד יפה.
כמובן. כבר הובא כאן... (אבל לא מצאתי שם)
