חלב שהתבשל בתוך תנור בשרי

[אליאב צוף]

דעת מרן זצ"ל ביבי"א ח"ה יו"ד סי' ז
לאסור לכתחילה מאכל חלבי שהתבשל בתוך תנור בשרי בתוך 24 שעות, ובדיעבד התיר בשתי אופנים ..
שמעתי מת"ח שיש חילוק בתנורים של היום מכמה סיבות, והביא סייעתא מדברי הרמ"א ברנ"ג ועוד כמה מקומות לחלק בתנורים שלהם לתנורים שלנו כיום, וכן מדברי האול"צ וכו'
אך לא ראיתי דבר זה באחרונים בצורה ברורה, ואותו חכם התיר זאת ואמר שפשוט לא מדברים על זה, וזה בגדר הלכה ואין מורים כן..
אשמח למידע בנושא זה, וכן דעת מרן שליט"א.

 

[אליאב צוף]

????

 

[יוסף דהן]

דעת מרן זצ"ל ביבי"א ח"ה יו"ד סי' ז
לאסור לכתחילה מאכל חלבי שהתבשל בתוך תנור בשרי בתוך 24 שעות, ובדיעבד התיר בשתי אופנים ..
שמעתי מת"ח שיש חילוק בתנורים של היום מכמה סיבות, והביא סייעתא מדברי הרמ"א ברנ"ג ועוד כמה מקומות לחלק בתנורים שלהם לתנורים שלנו כיום, וכן מדברי האול"צ וכו'
אך לא ראיתי דבר זה באחרונים בצורה ברורה, ואותו חכם התיר זאת ואמר שפשוט לא מדברים על זה, וזה בגדר הלכה ואין מורים כן..
אשמח למידע בנושא זה, וכן דעת מרן שליט"א.

תוכל לשמוע מדקה 5

 

[יהודה מ.]

לאסור לכתחילה מאכל חלבי שהתבשל בתוך תנור בשרי בתוך 24 שעות, ובדיעבד התיר בשתי אופנים ..

מחילה מכת"ר אבל מרן לא אוסר לכתחילה מאכל חלבי שנאפה בתנור בשרי, אלא שלא יעשה כן לכתחילה אבל מותר אם כבר נאפה.
מאיזה צדדים הוא התיר אם זה הלכה ואין מורים כן איך הוא התיר.
הענין שהמנהג לא להשתמש בתנור אחד וכן יש לנהוג, אבל מדינא מותר להשתמש בתנור אחד גם חלבי גם בשרי בתוך כ"ד שעות, גם מצד גודל התנור, ובפרט בטוסר אובן שיש גם את הספירלה של אש. וכ"ז מדין ריחא לאו מילתא היא. ודוק.

 

[אליאב צוף]

א. אמרתי אוסר לכתחילה פירושו שלא יעשה כן לכתחילה, ובדיעבד התיר בשתי אופנים פירוש שאם התבשל שרי.
ב. אותו חכם התיר מצד שטוען שכך ההלכה להתיר מצד השינוי במציאות התנור כיום, ואין מורין כן: שלא יטעו עמי ארצות ויעשו לכתח'.
ג. מה שכבודו התיר מדינא זה גוף השאלה את הטעם הבנתי מצד גודל התנור, זה בדיוק מה שהוא אמר אבל מי כתב זאת?
ועוד מרן זצוק"ל כתב מפורש יש להקל בדיעבד .
ולכתחילה ודאי יש להחמיר לא לבשל תבשיל לח אפ' אחר מעת לעת, ורק באוכלין כגון אפיית עוגות גבינה לאחר צליית בשר, יש לצרף דעת הסוברים שאין דין זיעה באוכלין, ולכן יש להתיר "לאחר מעת לעת" מצליית הבשר, ובמגש המיוחד למאכלי חלב, ובתנאי שיסיקו את התנור לפני האפיה כשליש שעה, בכדי שחום התנור יסלק את הזיעה.
ד. וכל זה מצד זיעה באוכלין כמבואר.

מחילה מכת"ר אבל מרן לא אוסר לכתחילה מאכל חלבי שנאפה בתנור בשרי, אלא שלא יעשה כן לכתחילה אבל מותר אם כבר נאפה.
מאיזה צדדים הוא התיר אם זה הלכה ואין מורים כן איך הוא התיר.
הענין שהמנהג לא להשתמש בתנור אחד וכן יש לנהוג, אבל מדינא מותר להשתמש בתנור אחד גם חלבי גם בשרי בתוך כ"ד שעות, גם מצד גודל התנור, ובפרט בטוסר אובן שיש גם את הספירלה של אש. וכ"ז מדין ריחא לאו מילתא היא. ודוק.

 

[יהודה מ.]

א. אמרתי אוסר לכתחילה פירושו שלא יעשה כן לכתחילה, ובדיעבד התיר בשתי אופנים פירוש שאם התבשל שרי.

דעת מרן זצ"ל ביבי"א ח"ה יו"ד סי' ז
לאסור לכתחילה מאכל חלבי שהתבשל בתוך תנור בשרי בתוך 24 שעות,

ב. אותו חכם התיר מצד שטוען שכך ההלכה להתיר מצד השינוי במציאות התנור כיום,

מה השינוי שזה סיבה להתיר.

ג. מה שכבודו התיר מדינא זה גוף השאלה את הטעם הבנתי מצד גודל התנור, זה בדיוק מה שהוא אמר אבל מי כתב זאת?

בש"ע כתב שאם התנור גדול י"ב עשרונים (18 ליטר) מותר אף יחד, ובמציאות יש יותר מ18 ליטר בתנורים של ימינו.

כל דין זיעה זה אפייה יחד ולא אחד אחרי השני כשהתנור גדול.

 

[אליאב צוף]

מה השינוי שזה סיבה להתיר.

בש"ע כתב שאם התנור גדול י"ב עשרונים (18 ליטר) מותר אף יחד, ובמציאות יש יותר מ18 ליטר בתנורים של ימינו.

כל דין זיעה זה אפייה יחד ולא אחד אחרי השני כשהתנור גדול.

הוא הסביר בגלל המאווררים שיש בתנור ועוד משהו על הגוף חימום וזו כל שאלתי בעצם האם מישהו יודע איך השינוי בגוף התנור מועיל להתיר.

מה השינוי שזה סיבה להתיר.

בש"ע כתב שאם התנור גדול י"ב עשרונים (18 ליטר) מותר אף יחד, ובמציאות יש יותר מ18 ליטר בתנורים של ימינו.

כל דין זיעה זה אפייה יחד ולא אחד אחרי השני כשהתנור גדול.

מדבריך יוצא שהדבר מותר מן הדין, והרב כתב מפורש לאסור ואחרי כל השינויים כיום בתנורים וכן מהש"ע עצמו לפי דבריך, וכן לפי דעת הרמ"א באו"ח רנ"ג, וביו"ד ק"ח שהדגיש שמדובר דוקא בתנורים דאז.
ושאלתי עוד כמה חכמים שאמרו שמותר הדבר, רק לא מדברים על זה שלא יפתחו פתח.

 

[ישועה ורחמים]

מי שיראה את התשובה ביביע אומר על כל אורכה, יבין שלכאורה אין סיבה להחמיר גם תוך 24 שעות, אך סופו של דבר שמרן זצ"ל החמיר, ולכן כל שבדיעבד נעשה, אין לאסור כלל.

 

[יהודה מ.]

בגלל המאווררים

צריך סברא, ובפוסקים לא מצינו.

הגוף חימום

זה מוזכר כי אש שורפת, וכתבו באחרונים מזה שהספירלה שורפת.

מדבריך יוצא שהדבר מותר מן הדין,

נכון אבל המנהג לעשות ב' תנורים. וכן יש להורות, אלא אם כן זה לצורך.

ושאלתי עוד כמה חכמים שאמרו שמותר הדבר,

עיין ספר אור ההלכה (מקייס)
(והוראה ברורה שג"כ כתבו בזה)

 

[אליאב צוף]

מי שיראה את התשובה ביביע אומר על כל אורכה, יבין שלכאורה אין סיבה להחמיר גם תוך 24 שעות, אך סופו של דבר שמרן זצ"ל החמיר, ולכן כל שבדיעבד נעשה, אין לאסור כלל.

צריך סברא, ובפוסקים לא מצינו.

זה מוזכר כי אש שורפת, וכתבו באחרונים מזה שהספירלה שורפת.

נכון אבל המנהג לעשות ב' תנורים. וכן יש להורות, אלא אם כן זה לצורך.

עיין ספר אור ההלכה (מקייס)
(והוראה ברורה שג"כ כתבו בזה)

בקיצור למעשה, הרבה חכמים התירו זאת.
אך דעת מרן זצ"ל לאסור ובדיעבד להתיר כמו שאמרנו מרישא.
ייש"כ על המקורות בשאר ספרים אעיין בל"נ.