ב"ה
שלום וברכה,
מרן הבית יוסף יורה דעה סי' קג (על סעיף ז) מבאר, שכל עוד לא באנו לדין "חתיכה נעשית נבלה" הולכים אחר שעת בליעת האיסור, ולא אומרים שכשבישל בו היתר מתעורר האיסור להתחיל כ"ד שעות מחדש, ע"ש. ולכן לדידן דלא אמרינן חתיכה נעשית נבלה בשאר איסורים, פשוט שמונים את הכ"ד שעות משעת בליעת האיסור. ואפילו לאחינו האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, שתופסים להלכה דחנ"נ אף בשאר איסורים, מ"מ כבר כתב הרמ"א שהוא ע"פ הראשונים שביארו שהוא מדרבנן, ולכן באיסור שכולו מדרבנן כמו בנידון שלנו, יתכן שגם לשיטת אחינו האשכנזים לא יאמרו בזה חתיכה נעשית נבלה, ולא יצטרכו להמתין כ"ד מהבישול האחרון של ההיתר. ואפילו אם יאמרו גם באיסור דרבנן זה חתיכה נעשית נבלה בשאר איסורים, מ"מ עדין המעיין בב"י סי' קג הנ"ל יראה שגם עיקר דין זה לא יצא ממחלוקת, שהסמ"ק חולק על בעל התרומה וסובר, שגם אם נעשה נבלה, כיון שמקור האיסור הראשון שאסר את הבישולים שאחריו, עברו עליו כ"ד שעות, שוב א"צ לחשב כ"ד מהבישול השני אפילו שנעשה נבלה, לפי שאין הנאסר יכול לאסור יותר זמן ממה שהאוסר אותו היה יכול לאסור, ע"ש. ומרן הבית יוסף התחשב בדעתו בצירוף עוד ספק כמבואר שם, וכן פסק עפ"ז בש"ע שם ס"ז להקל ע"פ צירוף זה, ולכן גם כאן נאמר בדעת הרמ"א שיהיה מותר לכתחילה אחר כ"ד שעות מהאיסור, ולא מהבישולים האחרים.
בברכה רבה
