-
"המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור כי ניתן לרכוש את ספר הזכרון השנתי למרן "קובץ בית יוסף תשפ"ה - גליון נ", היו"ל לקראת יום השנה הי"א למרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א. תוכן עניינים כאן.
ככה הוא התרגל.
כדאי לענות לגופם של דברים.
כמובן כל עוד זה לא נוגד את דרכו של מרן בהלכה ח"ו.
זה מתחיל בדיבור ובהנהגה ועובר למעשה. ככה זה מתחיל
היא גופא, למה הרב לא שינה את זה בשנות העשרים - שלושים לחייו?
אין קושיות על הרב,
בטוח ס"ל שאין בזה כלל בעיה,
ומי יבא אחר המלך,
הראשון לציון שגם לבוש כמו מלך!
אוי אוי אוי כמה חמור לדבר בצורה הזאת.... וחס ושלום שלא יתרגל לדבר כך.... רק תספר לי איזה עוון אולי איזה איסור לאו או כרת הוא עבר??
לגופו של ענין. החותן צריך לתת לחתנו הרגשה נעימה, מילה טובה,חביבות ואהבה, אבל שאינה חונקת, אלא לתת לו המרחב שלו.
לא להעיר, לשתוק ולחזור ולשתוק, וכ"ש שלא לעקוץ ברמז.
לא להלחיץ, גם לא באמירת דבר תורה על השולחן וכו'
להעלים עין, (גם אם החתן קם מאוחר, כמנהג חתנין צעירין).
וכל שמתנהג כן עם חתנו, תקבל בתו כפל כפליים כבוד יקר ואהבה מבעלה.
יצחק משען
Well-known member
לענ''ד הכל טמון בראש
החתן יכין ד''ת נפלאים ושירים שחמיו אוהב וישתדל לסבול הכל בדומיה ומובטח לו שעם הזמן זה יעבור
אין מה לעשות החם הוא לא תמיד כזה חם... וגם לא צעיר, ובפרט אם דלדלו לו את הכיס, וכ''ש אם הוא לא מכיר את עולם הישיבות העדכני (שלטענתם זה המזרחי של פעם) וגם לא מסוגל לקבל את העצות הזהב של הרב לא @פשוט , תאמינו לי הויתור הזה שוה הכל.
מסכים לכל מילה.
אני דיברתי על החותן, וכבודו לחתן. ושניהן אמת.
די להתעסק בשטויות מספיק לא מרגישים לא נוח עם השווער!
א. סיבת האי נעימות היא כי החתן "לוקח" לו את הילדה היקרה שלו שהשקיע בה את כל כולו, והחתן צריך להוכיח את עצמו ולהראות לשווער עד כמה אפשר לסמוך עליו, וממילא נוצרת הרגשה לא נעימה ולפעמים לחץ.
ב. מצידו לשחרר מעט מתחושת לקיחת האחריות וההוכחה העצמית, ומצד השווער להכיל אותו ולנסות להבין את עמדתו, וממילא צריך לכבד ולהעריך מאוד ולומר את זה הרבה במילים ועי"כ ישתחרר הרבה מתח..
ג. תפקיד השווער להראות תחושת סמכות מחד ומאידך תחושת שחרור ואווירה נעימה ורצויה, להראות לחתן שהוא רצוי ואהוב..
ברעיון כתוב בספרים שבכל סיטואציה של מתחים ואי נעימויות וכו' צריך להכניס הרבה מילים טובות, פרגונים, לראות נקודות טובות ולדבר עליהם וממילא הדבר יוצר אווירה נעימה שהיא בדיוק היפך הלחץ.
א. סיבת האי נעימות היא כי החתן "לוקח" לו את הילדה היקרה שלו שהשקיע בה את כל כולו, והחתן צריך להוכיח את עצמו ולהראות לשווער עד כמה אפשר לסמוך עליו, וממילא נוצרת הרגשה לא נעימה ולפעמים לחץ.
ב. מצידו לשחרר מעט מתחושת לקיחת האחריות וההוכחה העצמית, ומצד השווער להכיל אותו ולנסות להבין את עמדתו, וממילא צריך לכבד ולהעריך מאוד ולומר את זה הרבה במילים ועי"כ ישתחרר הרבה מתח..
ג. תפקיד השווער להראות תחושת סמכות מחד ומאידך תחושת שחרור ואווירה נעימה ורצויה, להראות לחתן שהוא רצוי ואהוב..
ברעיון כתוב בספרים שבכל סיטואציה של מתחים ואי נעימויות וכו' צריך להכניס הרבה מילים טובות, פרגונים, לראות נקודות טובות ולדבר עליהם וממילא הדבר יוצר אווירה נעימה שהיא בדיוק היפך הלחץ.
ידיעת התורה
New member
משפט מאוד יפה ששמעתי על חתן בר דעת שאמר לחמיו בסוף השבע ברכות אני לא לוקח לך את הבת אני מגיע איתה ודפח"ח
שווער באידיש זה קשה
יושב בישיבה
Well-known member
צומי ויחס שאתה צריך
ולכן אני מקפיץ תגובה אגבית מלפני חודשיםםםם ועונה עליה לא לעניין