שלום וברכה
מותר להביא ספר תורה לבית לצורך קריאה בציבור, כשמביאים את הספר תורה קודם הקריאה. רק שיהיה מונח בבית דרך כבוד שיניחוהו במקום מיוחד ויכסוהו במפה, וכגון בשעת המגפה שלא מתפללים בבית הכנסת, ורוצים להביא הספר תורה שיהיה מונח בית לצורך קריאה בציבור.
מרן השולחן ערוך (אורח חיים סימן קלה סעיף יד) כתב בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ. והרמ"א בשם אור זרוע (הגהות אשרי פ"ג דברכות) כתב והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר , ואם הוא אדם חשוב, בכל ענין שרי.
ובילקוט יוסף (שם הארה אות יד) כתב שבירושלמי (פרק ז דיומא הלכה א) אמרו, שבכל מקום אנו הולכים אחר התורה, כדי לנהוג כבוד בספר תורה, אבל בכהן גדול ביום הכפורים מוליכין את הספר תורה אצלו. שעל ידי שהן בני אדם גדולים, התורה מתעלה בהן. ע"ש. וכן הוא גם בירושלמי (פרק ז דסוטה הלכה ז). וכן נפסק להלכה באור זרוע ח"א (סי' ט'), ובשו"ת מהר"ם בר ברוך ח"א (פסקים ומנהגים סי' קיח), ובתשב"ץ (סי' קפט), ובמרדכי (סוף פרק א דראש השנה). וכן פסק בשלחן ערוך (סימן קלה סעיף יד). והרמ"א בהגה שם כתב, והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומיים קודם, מותר. (אור זרוע, והגהות אשר"י). ואם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי. (שם). ע"כ.
ולפי זה דוקא להביאו בשעת הקריאה צריך שיביאו הס"ת לאדם חשוב, אולם אם מביאים הספר תורה קודם הקריאה יש להתיר, וכדין מ"ש בילקוט יוסף (סימן קלה סעיף יב) שמותר לטלטל ספר תורה מבית הכנסת להביאו לבית האבל שמתפללים שם בשבעת ימי האבל, כדי שיקראו בו בשני וחמישי, ובשבת. והוא שיניחו את הספר תורה במקום מיוחד ויכסוהו במפה. ואמנם אם התפללו בבית האבל, וכאשר הצבור הגיע לקריאת התורה רוצים לילך ולהביא ספר תורה מבית כנסת הסמוך, אין לעשות כן, ואפילו אם האבל הוא אדם חשוב ותלמיד חכם, שכבוד הספר תורה שהצבור ילך אל הספר, ולא ההיפך. אך אם מביאים את הספר תורה קודם התפלה, וכל שכן יום או יומים קודם, אין בכך מניעה. ע"כ.
בברכה רבה
