דבק בתורת מרן
Well-known member
פנה אלי אברך שראה בעלון השיעור השבועי של מרן שליט"א לפני כשלוש שנים (תשפ"ב או באיזור) שהרב השתמש בפסק של הב"ח בסי' רס"ח בדין טעה במוסף לכל מקום בשו"ע, ואבאר דברי.
בשו"ע מביא סתם ויש, והב"ח כתב שפוסקים כדעת היש, על אף הכלל הידוע. וזאת מאחר ויש כאן ס"ס אם נפסוק כדעת הסתם לגמור הברכה. ועוד שכך דעת רוב הפוסקים.ואותו אברך אמר ששמע מרן שכלל זה נסוב בכל מקום שיש סתם ויש, אם דעת הרוב כדעת היש הכי נקטינן
ושאלתו בפיו, הרי הב"ח צירף גם סב"ל, ואיך הרב למד כן רק בדעת רוב ללא סב"ל.
לא יודע אם מה שהוא אומר זה נכון, בילקו"י לא מצאתי לזה התייחסות מפורשת לכלל שאמר אותו אברך בשם מרן מהשיעור ביזדים.
אם יש מי ויודע בזה, או שיש לו העלון מאותו שבוע (אולי הרב בנימין לוריא) אדרבה כך נוכל לברר מה אמר הרב, ומה הכלל בזה באמת
ייש"כ
בשו"ע מביא סתם ויש, והב"ח כתב שפוסקים כדעת היש, על אף הכלל הידוע. וזאת מאחר ויש כאן ס"ס אם נפסוק כדעת הסתם לגמור הברכה. ועוד שכך דעת רוב הפוסקים.ואותו אברך אמר ששמע מרן שכלל זה נסוב בכל מקום שיש סתם ויש, אם דעת הרוב כדעת היש הכי נקטינן
ושאלתו בפיו, הרי הב"ח צירף גם סב"ל, ואיך הרב למד כן רק בדעת רוב ללא סב"ל.
לא יודע אם מה שהוא אומר זה נכון, בילקו"י לא מצאתי לזה התייחסות מפורשת לכלל שאמר אותו אברך בשם מרן מהשיעור ביזדים.
אם יש מי ויודע בזה, או שיש לו העלון מאותו שבוע (אולי הרב בנימין לוריא) אדרבה כך נוכל לברר מה אמר הרב, ומה הכלל בזה באמת
ייש"כ