• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

טעה בתפילת מוסף בשבת והתחיל של חול אם עוצר או חוזר

דבק בתורת מרן

Well-known member
פנה אלי אברך שראה בעלון השיעור השבועי של מרן שליט"א לפני כשלוש שנים (תשפ"ב או באיזור) שהרב השתמש בפסק של הב"ח בסי' רס"ח בדין טעה במוסף לכל מקום בשו"ע, ואבאר דברי.

בשו"ע מביא סתם ויש, והב"ח כתב שפוסקים כדעת היש, על אף הכלל הידוע. וזאת מאחר ויש כאן ס"ס אם נפסוק כדעת הסתם לגמור הברכה. ועוד שכך דעת רוב הפוסקים.ואותו אברך אמר ששמע מרן שכלל זה נסוב בכל מקום שיש סתם ויש, אם דעת הרוב כדעת היש הכי נקטינן
ושאלתו בפיו, הרי הב"ח צירף גם סב"ל, ואיך הרב למד כן רק בדעת רוב ללא סב"ל.

לא יודע אם מה שהוא אומר זה נכון, בילקו"י לא מצאתי לזה התייחסות מפורשת לכלל שאמר אותו אברך בשם מרן מהשיעור ביזדים.

אם יש מי ויודע בזה, או שיש לו העלון מאותו שבוע (אולי הרב בנימין לוריא) אדרבה כך נוכל לברר מה אמר הרב, ומה הכלל בזה באמת

ייש"כ
 
יש מי שיכול לעזור בזה
אני ממש לא בסוגיא שם, והוא לא מפסיק לשאול אותי בעניין כאילו סו"ס מצא איזו טעות בדברי הרב בשיעור בכך שנתלה בב"ח לכל העננין כמבואר בשאלה
 
יש מי שיכול לעזור בזה
אני ממש לא בסוגיא שם, והוא לא מפסיק לשאול אותי בעניין כאילו סו"ס מצא איזו טעות בדברי הרב בשיעור בכך שנתלה בב"ח לכל העננין כמבואר בשאלה
לפו"ר, מי אמר שצריך להיות מחוייב לכל דברי הב"ח, וכי קבלנו הוראותיו. אפשר דנקט שאחד הטעמים לדינא. וע' בספריו, ותרו"ן.
 
הדברים מפורשים בטה"ב ח"א עמ' שעח', והביאם מרן שליט"א בילקו"י שבת כרך א' ח"א (הנד"מ) בעמ' תסח' והלאה, שכאשר הי"א הוא רוב הראשונים- אזלינן בתרייהו, כיון שמרן השו"ע סמך על המעיין בבית יוסף, אחר שאין לפסוק דין בלי עיון בבית יוסף, וכשיראה שדעת רוה"פ כסברת הי"א, יראה שכך עיקר לדינא. ע"ש. ורואים שהרב נוקט כך בתור כלל, בלי שום קשר לדברי הב"ח, וכן הוא ביד מלאכי (כללי שו"ע אות יז'). לא מובן מה הקשה הבחור הנ"ל, אך נשמע שאינה קושיא כלל.
 
נערך לאחרונה:
הדברים מפורשים בטה"ב ח"א עמ' שעח', והביאם מרן שליט"א בילקו"י שבת כרך א' ח"א (הנד"מ) בעמ' תסח' והלאה, שכאשר הי"א הוא רוב הראשונים- אזלינן בתרייהו, כיון שמרן השו"ע סמך על המעיין בבית יוסף, אחר שאין לפסוק דין בלי עיון בבית יוסף, וכשיראה שדעת רוה"פ כסברת הי"א, יראה שכך עיקר לדינא. ע"ש. ורואים שהרב נוקט כך בתור כלל, בלי שום קשר לדברי הב"ח, וכן הוא ביד מלאכי (כללי שו"ע אות יז'). לא מובן מה הקשה הבחור הנ"ל, אך נשמע שאינה קושיא כלל.
אשריך, כל זה ידענו ראינו ולמדנו.

חיפשתי את דברי הרב בשיעור השבועי,
וכן את דברי הב"ח שמדביו הביא מרן שליט"א ראיה (לכאורה לדברי אותו אברך)
 
חזור
חלק עליון