• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

טעם הדבר שעשרה בטבת דוחה שבת

אד יעלה

Well-known member
עשרה בטבת
הב''י מביא בשם האבודרהם שאם י' בטבת היה חל בשבת היו צמים כיון שכתוב ביחזקאל בעצם היום הזה ושאר הצומות לא נאמרו על תאריך בחודש אלא רק על חודשים ורק בעשרה בטבת כתוב את התאריך .
היערות דבש מביא בדרוש שדרש בתשעה בטבת שי' בטבת הוא יום יותר קשה מיום חורבן הבית ומביא שם ראיה שדוחה שבת ומלבד זאת שכיון שהותרה הרצועה לצור את העיר ממילא החריבו את בהמ''ק שכיון שהיה סילוק שכינה לכן הם צרו על העיר וכל ההתחלות קשות שזה מה שגרם לחורבן.
והחת''ס מבאר [מודפס בסידור] שבעשרה בטבת ישבו בב''ד של מעלה ונגזר על חורבן בהמ''ק ובכל שנה ושנה שלא נבנה כאילו נחרב בימיו וכל שנה בתאריך עשרה בטבת נידון בב''ד של מעלה האם גם השנה ייחרב בהמ''ק ומבאר שתענית על לשעבר כגון שמת בו אביו וכיו''ב אז זה לא דוחה שבת כיון שזה צרה שעברה אבל תענית חלום זה צרה ללהבא זה דוחה שבת כיון שזה בא לבטל צרה שלא תבוא והוא עונג לו ומבאר החת''ס שעשרה בטבת דוחה שבת זה צרהשל להבא להעביר את הגזירה שגם השנה ייחרב בהמ''ק.
ובמדרש תנחומא [תזריע] שבטבת היו צריכים להיות בגלות אלא שאם היו מגלים אותם בחורף היו מתים המתין להם עד תשעה באב למדנו מכאן כמה סילוק שכינה יש כאן.

שמעתי ממו''ר שליט''א.
 
עי' בחי' הגר"ח ר"ה יח: דהוא מחמת שבי' בטבת כתוב "בעצם היום הזה".
ושמעתי ביאור עמוק בעצם העניין, דהנה בכל הצומות צמים על דבר רע ופורענות שאירעה לעמ"י, ובעצם הי' שייך לצום ע"ז בכל יום רק שיותר נכון הי' לקבוע שיהי' באותו התאריך. וממילא כשחל בשבת צמים ביום א' על אותו הפורענות דעדיין יש את אותה השייכות.
שונה הוא עשרה בטבת בעצם העניין, שאין בו פורענות "בעצם" כלל, שהרי באותו יום רק החל המצור על ירושלים אבל אי"ז באמת מאורע ששייך לקבוע עליו צום לדורות. שהרי אם הייתה ירושלים משתחררת מן המצור שוב לא היה ביום זה כלום. וכל הפורענות שמסמל יום זה היא רק כשרואים את התמונה הגדולה ואת כל התהליך שקרה מאז המצור ועד החורבן, שאז מסמל יום זה את תחילת הפורענות.
וממילא שונה הזכרון של יום זה, שאין בו פורענות בעצם להתאבל עליה בכל השנה, שאז יהיה שייך לדחותו ליום אחר, אלא הוא יום של הצבת זכרון וציון דרך שבאותו היום החלה הפורענות שזה שייך רק באותו התאריך עצמו, כיוון שהוא זכרון ביום ולא סתם צום שקבעו לתאריך מסויים.
(שמעתי מהגרא"מ קירשנבוים שליט"א. והביא דוג' יפה לזה באדם שאביו הי' חולה כמה שנים ואח"כ ל"ע נפטר. שאת תאריך הפטירה יעשו יא"צ לדורות ויוכלו לקבוע אותו בתאריך זה או אחר וכו', כי הוא יום של שייכות לאבל וצער תמיד, אבל הבן עצמו יזכור בכל שנה את התאריך שנכנס אביו לבית החולים, שהוא לא סיבה בפ"ע לזיכרון בכל שנה, רק הוא שיודע את כל המסתובב מאז ואיך שלבסוף אביו נפטר זוכר לעולמים את היום הזה ובו ביום הוא יתעצב).
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון