בימים אלו שכל מהלך על שתיים גנרל יקרא וגם אם לא יקרא יבוא הוא לבד. מאזין אני בקשב לתוכניות הכיבוש הצהליות לרצועה האלופים בציטוט: בשונה מ-2014 (צוק איתן) במלחמה הזו מציב הדרג המדיני יעדים וצה"ל בהשגת היעד "מרכז מאמץ" וחותר דבר ראשון לכיבוש מרכזי הכובד של חמאס. בשלב הזה הכוחות בתנועה מתמדת וחותרים לכיבוש הרצועה. לא מתעכבים על כל פיר ומנהרה בכדי שהכוחות לא יהיו סטטיים וחשופים לפגיעה. כיבוש הרצועה הוא היעד האסטרטגי לאחריו יבוא השלב הטקטי של "העמקת ההישגים" וניקוי הרצועה. בלא הכיבוש כשלב ראשון עתידים אנו להתבוסס ברצועה ולבזבז את האנרגיות על שרידות ולא על ניצחון המערכה.
לימוד סוגיא ויותר מזה הגשמת הפוטנציאל העצמי כמוהו כמלחמה. בה צריך יעד אסטרטגי והוא ההספק, אחריו מגיע השלב הטקטי של העמקת ההישגים והשליטה גם בפרטים ללמדך שאם תתעכב בפרטים (בשלב הראשון) עתיד אתה לבזבז את האנרגיות על השרידות ולא על הניצחון.
סוף.
ובארמית: למיגרס והדר למיסבר.
לימוד סוגיא ויותר מזה הגשמת הפוטנציאל העצמי כמוהו כמלחמה. בה צריך יעד אסטרטגי והוא ההספק, אחריו מגיע השלב הטקטי של העמקת ההישגים והשליטה גם בפרטים ללמדך שאם תתעכב בפרטים (בשלב הראשון) עתיד אתה לבזבז את האנרגיות על השרידות ולא על הניצחון.
סוף.
ובארמית: למיגרס והדר למיסבר.