ט"ו בשבט ח"א - שיעור מקיף בברכות חטיפים, ממתקים, ומוצרים תעשייתיים לפרטיהם | הרב שמעון ללוש שליט"א

השיעור נמסר בבית מדרשינו בכולל חכמת שלמה
מפי ראש הכולל הרב שמעון ללוש שליט"א
נמסר ביום שני ד' שבט תשפ"ה

 

[ליאור1234]

מאוד היינו שמחים לקבל את השיעור בכתב אם אפשר, נשמע מאוד מעשי ומעניין

 

[בנימין לוריא]

מאוד היינו שמחים לקבל את השיעור בכתב אם אפשר, נשמע מאוד מעשי ומעניין

בעיקרון יש לך אפשרות לראות את התמליל האוטומטי ביוטיוב.

 

[ליאור1234]

בעיקרון יש לך אפשרות לראות את התמליל האוטומטי ביוטיוב.
הצג קובץ מצורף 30622

אין לי גישה , תודה בכל מקרה השם ישמרך

 

[תורת מרן - אברכים]

בבקשה,

ע"י בינה מלאכותית (אין אחריות על דיוק או שגיאות, יש לבדוק כל דבר עם המקור. אגב, הבינה מלאכותית כתב מעצמו 'בעזרת השם'):

תיאור:
המקור עוסק בהלכות ברכות, בעיקר על מזונות מעורבים ושינויי צורה בפירות וירקות. הוא מנתח מתי מברכים "בורא מיני מזונות", "בורא פרי העץ/האדמה", או "שהכל נהיה בדברו" על מאכלים מורכבים כמו שניצל, במבה, שוקולד ועוגת גבינה. הדיון כולל התייחסות ל"עיקר וטפל" ולשינויים בעיבוד המזון המשפיעים על הברכה. בנוסף, המקור דן בשאלה מה הדין לגבי קפה ותה, וכן חלווה. הטקסט מציין מחלוקות פוסקים שונות לגבי ברכות אלו, ומציג גישות שונות לקביעת הברכה הנכונה.
סיכום:
בעזרת השם, סיכום מפורט ומדויק של השיעור בנושא דיני ברכות, עם חלוקה לנושאים ויסודות וגדרים נלמדים:

• פירות וירקות מבושלים:
  • הכלל הוא, אם הפרי או הירק נאכלים יותר טוב חיים מאשר מבושלים, ברכתם תהיה 'אדמה' או 'עץ' כשהם חיים, ו'שהכל' כשהם מבושלים.
  • בתפוח אדמה, שהוא לא אכיל חי, מברכים 'שהכל' כשהוא חי, ו'אדמה' לאחר בישול.
  • בקישואים וחצילים, שאכילים פחות טוב חיים, מברכים 'שהכל' כשהם חיים ו'אדמה' כשהם מבושלים.
  • עגבנייה, הראויה לאכילה חיה ומבושלת, ברכתה 'בורא פרי האדמה' בשני המצבים.
• שקדים:
  • שקדים מרים, שאינם ראויים לאכילה, לא מברכים עליהם. אם אוכלים אותם, מברכים 'שהכל'.
  • שקדים מרוככים בסוכר, שהפכו לטעימים יותר, חוזרים להיות 'בורא פרי העץ'.
• טרימה (תמרים מרוסקים):
  • לפי רש"י ותרומת הדשן, אם התמרים מרוסקים קצת, מברכים 'בורא פרי העץ'. אם רוסקו לגמרי, מברכים 'שהכל'.
  • מרן הבית יוסף פוסק כמו הרמב"ם, שאפילו אם רוסקו לגמרי, עדיין מברכים 'בורא פרי העץ'.
  • השולחן ערוך פוסק כמו הרמב"ם, והרמ"א פוסק שהמנהג לברך 'שהכל' על דבר שהתרסק לגמרי.
• פלאפל:
  • בשו"ת יביע אומר, מרן הרב עובדיה יוסף פסק שמברכים על פלאפל 'בורא פרי האדמה'.
  • במילואים, כתב שאם יש כמה שינויים (איבוד צורה, ריסוק, בישול, תערובות, שינוי שם), נכון לברך 'שהכל נהיה בדברו', אך מי שמברך 'אדמה' לא טועה.
  • תערובות הכוונה למרכיבים מהותיים ולא רק טעמים.
  • אם בפלאפל יש חתיכות גסות של חומוס, ברכתו 'בורא פרי האדמה'.
• במבה:
  • בתחילה, פסק הרב יצחק יוסף 'שהכל' על במבה, כי חשבו שלוקחים תירס או בוטנים ומרסקים אותם עם תערובות.
  • לאחר מכן התברר שלוקחים תירס מסוים, גורסים אותו, מכניסים לצינור לחץ אוויר חם, ואז מצפים בחמאת בוטנים. לכן הברכה צריכה להיות 'בורא פרי האדמה'.
  • מרן הראשון לציון טען שהתירס של הבמבה הוא זן מיוחד שאי אפשר לאכול אותו כמו שהוא, ולכן מברכים 'בורא פרי האדמה'.
  • הטעם שמברכים על יין 'בורא פרי הגפן' ולא על שמן זית 'בורא פרי הזית', כי אי אפשר לומר בורא פרי הזית כי זה נשמע כאילו הקב"ה ברא את השמן מהפרי ולא האדם.
  • אם יש סוכר בציפוי, זה תפל.
• שוקולד:
  • לכאורה צריך לברך על שוקולד 'בורא פרי העץ', כי הוא עשוי מקקאו.
  • המנהג לברך 'שהכל', ויש אומרים שבגלל שיש כמה שינויים וזה מעורב עם תערובות.
  • יש אומרים שאנשים קונים שוקולד כממתק ולא בגלל הקקאו, ולכן זה 'שהכל'.
  • בשוקולד 70-80% קקאו, יש לברך 'בורא פרי העץ', כי זה עיקר הייעוד שלו.
  • אם מביאים לשולחן שוקולד, ורוצים לברך 'עץ' על משהו אחר, יש לברך על אגוז או מים.
• פופקורן:
  • עשוי מאותו זן תירס של הבמבה, ולכן ברכתו 'בורא פרי האדמה', גם אם מחופה בסוכר.
• חטיפים:
  • חטיפים שעשויים מקמח תפוחי אדמה או קמח תירס רגיל, ברכתם 'שהכל'.
  • יש אומרים שצריך לברך 'אדמה' על צ'יטוס, כי הוא עשוי מזן מיוחד של תירס.
• קפה ותה:
  • הגמרא אומרת שאם מבשלים ירקות במים, מברכים על המים 'בורא פרי האדמה'.
  • יש אומרים שמי פירות זה 'שהכל' כי זה רק זהה, אבל מי שלקות זה 'אדמה' כי יש טעם של הירק במים.
  • לפי מרן השולחן ערוך, קפה הוא 'בורא פרי העץ', כי העיקר הוא הקפה והמים הם רק תפלים.
  • מרן זצ"ל בחזון עובדיה מביא שיש מפרשים (המאיר"י, תוספות רי"ד) שכאשר אוכלים חתיכות ירקות במרק, מברכים 'בורא פרי האדמה', ואפילו שהמים הם רוב, הירקות הם עיקר.
  • אם מוציאים את הירקות מהמרק, מברכים 'שהכל נהיה בדברו'.
• שניצל:
  • הובא בשם מרן זצ"ל, שאם השניצל דג, מברכים 'שהכל נהיה בדברו', כי העיקר זה הדג והציפוי הוא רק לטעם.
  • אם השניצל בשר דק עם חיפוי עבה, יש מקום לומר שמברכים 'מזונות'.
• קבוקים (בוטנים אמריקאים):
  • יש כאלה שאומרים שצריך להפריד את הציפוי ולברך 'מזונות' על הציפוי ו'אדמה' על הבוטן, אך מרן זצ"ל אמר שמברכים 'אדמה' וזהו, כי הבוטן הוא העיקר.
  • אם הציפוי עבה מאוד, יש לברך 'מזונות'.
• גלידה עם עוגיות:
  • הגלידה היא העיקר, והעוגיות רק מוסיפות גוון, לכן מברכים 'שהכל נהיה בדברו' ופוטרים את העוגיות.
• גלידה בגביע:
  • אם הגביע בלי טעם, מברכים 'שהכל' על הגלידה.
  • אם הגביע מוטעם ומשובח, מרן זצ"ל פסק שמברכים על הגביע ופוטרים את הגלידה.
  • הסבר: יש שני סוגי תפל: תפל מצד האכילה (כמו מליח ופת) ותפל מצד האחיזה (רק שאוחזים את זה), ותפל מצד האחיזה לא רלוונטי לברכה.
  • בגלידה בגביע, הגביע הוא לא תפל מצד האכילה, לכן מברכים עליו 'מזונות'.
  • בקרמבו מברכים 'שהכל' ואז על הבסקוט 'מזונות' אם נהנים ממנו.
• עוגת גבינה:
  • אם רק גבינה, אין מה לדבר.
  • אם קצת דגן בתוך הגבינה רק בשביל לתפוס, זה וודאי תפל.
  • אם שכבה של דגן למטה, יש להתייחס לזה כמו כל שיש בו.
  • אם השכבה דקה מאוד למטה, זה תפל. אם יש פירורים מלמעלה, זה רק להוסיף טעם.

יסודות וגדרים נלמדים:​

1. עיקר ותפל: הכלל המרכזי הוא תמיד להבחין בין עיקר לתפל. אם יש עיקר ותפל ברור, מברכים על העיקר ופוטרים את התפל.
2. כל שיש בו: כאשר אין עיקר ותפל מובהק, והמאכל מורכב מכמה מרכיבים חשובים, הולכים לפי הרוב.
3. דגן בתערובת: אם יש דגן בתערובת, והוא לא תפל, תמיד מברכים 'בורא מיני מזונות', כי הוא תמיד נחשב עיקר.
4. תפל מצד האכילה או האחיזה: יש להבחין בין תפל מצד האכילה (מרכיב שנועד רק לשפר את האכילה) לבין תפל מצד האחיזה (מרכיב שנועד רק להחזיק את המאכל). רק תפל מצד האכילה משפיע על הברכה.
5. מנהג: יש להתחשב במנהג המקומי, אך אם יש סברה חזקה נגד המנהג, יש מקום לחלוק עליו.
6. תכלית השימוש: יש להתחשב בתכלית השימוש במוצר. לדוגמה, אם קונים שוקולד בשביל הקקאו, יש לברך 'בורא פרי העץ', ואם קונים אותו כממתק, יש לברך 'שהכל'.
7. זן מיוחד: אם המוצר עשוי מזן מיוחד שאי אפשר לאכול אותו בצורה אחרת, יש לברך בהתאם.
8. שליקות ומי פירות: יש הבדל בין מי שלקות (מים שבושלו בהם ירקות) לבין מי פירות. במי שלקות יש טעם של הירק, ולכן מברכים 'אדמה', ובמי פירות אין טעם של הפרי, ולכן מברכים 'שהכל'.
9. אופן ההכנה: יש להתחשב באופן ההכנה של המאכל. לדוגמה, בריבה יש מחלוקת אם העיקר הוא הפרי או הסוכר.

השיעור מספק כלים להבנת המורכבות של דיני הברכות, במיוחד בנוגע למוצרים תעשייתיים, ומדגיש את הצורך להתבונן במציאות ובפרטים כדי להגיע להכרעה הלכתית הנכונה.

 

[abc123]

גם על שוקולד לא 70 אחוז קקאו אי אפשר לברך עליו שהכל אחרי שבירכתי עץ?