• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

יאהרצייט המהרש"א [חשיבות הלימוד עם אחרים]

גרינפלד

Well-known member
מכאן עד סוף הפרק לא ראיתי להעלות על ספר מחדושי הלכות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין.​
ובהערות עוז והדר הביאו שכ"כ גם בסנהדרין מ"ז ב'. והביאו מדבריו בברכות ו' א' על הגמ' ששנים שלומדים מכתבן מילייהו בספר הזכרונות, שהכוונה שיש יותר סיכוי שיכוונו לאמת וזה יכתב לפני הקב"ה.
והמאירי ברכות כתב שיותר יבחן האמת; ועוד "שמתוך שאחד נושא ונותן עם חבירו הדברים חקוקים בדמיונם יותר ויותר והוא שכיון באמרו שנים מיכתבן מילייהו בספר הזכרונות".​
 
יום - יום ה' בכסלו - הוא יומא דהילולא דיליה.
ישנו סיפור פלאי מה שהיה בעת ההלווייה של המהרש"א שעבר ברחוב ששם היה כנסיה, והכומר היה נוהג לצלצל בפעמונים כשלויה יהודית עברה שם, כדי לצערם.
המהרש"א אמר לתלמידיו לפני פטירתו שיעבירו אותו דוקא באותו רחוב, וכשעברו על יד הכנסיה, התרומם המהרש"א ממטתו ולקח קסת ודיו ורשם כמה אותיות על דף, ומיד שקע כל הבנין עד שלא נראה כלל, ואח"כ נשכב בחזרה על מטתו, והמשיכו את ההלווייה.
זהו סיפור ידוע ובפרט לצאצאי המהרש"א.
 
ובהערות עוז והדר הביאו שכ"כ גם בסנהדרין מ"ז ב'. והביאו מדבריו בברכות ו' א' על הגמ' ששנים שלומדים מכתבן מילייהו בספר הזכרונות, שהכוונה שיש יותר סיכוי שיכוונו לאמת וזה יכתב לפני הקב"ה.
והמאירי ברכות כתב שיותר יבחן האמת; ועוד "שמתוך שאחד נושא ונותן עם חבירו הדברים חקוקים בדמיונם יותר ויותר והוא שכיון באמרו שנים מיכתבן מילייהו בספר הזכרונות".
בדיוק היום מסרתי שיחה לבחורים בישיבה בגודל מעלת לימוד בחבורה ולימוד ההלכה בדיבוק חברים וכו' וכו' והבאתי כל דברי המהרשא הנ"ל זת"ע
 
מהרש"א על יבמות דף צו:
דאי משום דאמרינן דכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם אחרים נמי יש להם להקפיד בכך וע"כ אמר שהקפיד על דבר שהיה נהנה בו אילו אמרו בשמו כדאמר רב יהודה כו' אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לגור בפ"א בב' עולמות דאהליך לא שייך בעולם המיתה אלא שע"י אוהל של תורה שבעוה"ז אגורה בב' עולמות דהיינו גם בקבר ועיין בזה בדברי בעל עין יעקב ובעל יפה מראה שהאריכו בזה וכתבו שהוא רחוק מההקש כי שפתי המת איך יתנועעו כו' וכ"ש אחר עבור זמן וישוב אל העפר כו' ע"ש ואני אומר כי אין רחוק מן השכל כי הענין מבואר כי הדיבור הוא כח הנשמה ע"י כלי הגוף וכל דיבור משובח מוליד כח רוחני בדומה משובח ובאמרו בשם אומרו אותו כח רוחני שנולד כבר הוא מעורר מולידיו בב' עולמות שהם הנשמה בעה"ב וכלי הדיבור שהם השפתים בעוה"ז גם כי הם בקבר כבר ומביא הדמיון מיין הטוב המונח בבור הוא רוחש ודובב ע"י כח האצבע המעוררו כן השפתים גם כי מונחים בבור שחת רוחשים ע"י כח המעוררו ודו"ק:
 
בדיוק היום מסרתי שיחה לבחורים בישיבה בגודל מעלת לימוד בחבורה ולימוד ההלכה בדיבוק חברים וכו' וכו' והבאתי כל דברי המהרשא הנ"ל זת"ע
עיין דברים נפלאים בזה באגרת לבן תורה, ובהליכות עולם חלק ח
 
חזור
חלק עליון