• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

יולדת שיום השלושים שלה נגמר בתוך הצום

שלום וכל טוב, ויישר כח לרבני האתר ולחביריו.
מרן בעל החזו״ע כתב וחידש בכמה וכמה מקומות בספריו האדירים- הן בחזו״ע (בימים נוראים וכן בארבע תעניות) והן בלווית חן ואף הניף ידו בשו״ת יביע אומר (ח״ז סימן נ״ג) שימי היולדת נספרים מעת לעת. (לאפוקי מדעת השו״ע שמחשיבין מקצת היום ככולו) וכדרכו בקודש מביא להקת ראשונים ואחרונים חבל נביאים שדיברו בשפה אחת והתנבאו באותו הסגנון. וכך יש לפסוק להלכה ולמעשה.
זה מה שמרן זצוק״ל כתב, אך אינו גילה דעתו מה הדין ביולדת שסוף השלושים שלה (מעת לעת) נגמרים בתוך הצום, ונפשי בשאלתי, האם יולדת שיום השלושים שלה נגמר בתוך יום תשעה באב, תהיה חייבת לצום מאמצע היום?
לדוגמה- ילדה בשעה 14:00 ביום ח׳ בתמוז, שלושים הימים נגמרים ביום ט׳ באב (חודש חסר) בשעה 14:00, האם משעה 14:00 חל עליה חובת צום? או שמא כיוון שהתחילה בהיתר- יכולה להמשיך? ואולי יש לחלק שרק בצום יוה״כ החמור- חייבת לצום החל משעה זו, ובשאר הצומות דרבנן (כולל תשעה באב) לא? או דילמא יש לחלק לעניין אכילה ושתייה יכולה לאכול ולשתות (כמובן שלא למעדנים וממתקים וכפי צורכה) אך לעניין שיתופה בהדי הציבור בשאר מנהגי האבלות- תהיה חייבת.
ובאמת שבדברי מרן, מקוצר עיוני ודלותי, לא הצלחתי למצוא מפורשות שמדבר על כך.
ואמנם מצאתי היתייחסות מפורשת למקרה זה של יולדת בספר חוט שני (מצ״ב), אך לא מחוייב מציאות שכך היא גם דעתו של מרן בעל החזו״ע.

ואולי חברי האתר ורבניה הבקיאים ממני טפי, יוכלו להציג משנתם, ולהתיר לי ספיקות בני מעי כאן בעניין הזה. ואף שהינו עניין עצור ועזוב שאינו נוגע לכלל הציבור, ומדובר במקרה מאוד נקודתי, תורה היא וללומדה אנו צריכים, ונפשי תפילה ליושב תהילות שלא נצטרך להלכות אלו, ובבניין ירושליים עיר הקודש נראה וננוחם.

שבת שלום וכל טוב.
אשר מויאל.
באר שבע.
 

קבצים מצורפים

  • IMG_7108.jpeg
    IMG_7108.jpeg
    606.3 KB · צפיות: 5
אני מסכים עם כבודו, ואכן זה חידוש שלא כתוב, וגם החילוק בין דאורייתא לדרבנן הוא חילוק, ועוד שלא מצינו שפוטרים צום לחצאין דלאחר שפטורה פטורה, ואולי היה אפשר להורות לה שאם תוכל להימנע עדיף טפי, אבל במקום צורך אפשר להקל.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון