• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

יום דנשמתא דאהרן כהנא ע"ה

איש חיל

Active member
א' מנחם אב, יומא דנשמתא דאהרן הכהן ע"ה

נפק"מ דמי שמתענה תענית חלום בר"ח אב לא בעי למיתב תענית לתעניתו, כיון דבלא"ה צריך להתענות משום יום מיתת הצדיקים וכדאי בסימן תק"פ
וה"ה לר"ח ניסן דהוא יום מיתת בני אהרן - נדב ואביהו

הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

זכותו יעמוד לנו ולכל חברי הפורום שנזכה לילך בדרכיו.

ובפרט לכותבים ודנים ומתפלספים בשרשור "רבם דקרו מחאה אדירה וכוכוכוכוכ'
.
 
כדאי לשים לב !!!
הלל לא אומר אהוב שלום ורדוף שלום, אלא הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרון שהוא אהרון היה אוהב שלום ורודף שלום.
והביאור בזה שלא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, כי אהרון הכהן היה עושה בדרכים מחוכמים כמובאר במפרשי המשנה, אלא
העיקר להיות תלמיד של אהרון במידותיו התרומיות והנעלות [וראך ושמח בליבו].. ועי"ז יבוא להיות אוהב שלום ורודף שלום ועיין.
 
נפק"מ דמי שמתענה תענית חלום בר"ח אב לא בעי למיתב תענית לתעניתו, כיון דבלא"ה צריך להתענות משום יום מיתת הצדיקים וכדאי בסימן תק"פ
וה"ה לר"ח ניסן דהוא יום מיתת בני אהרן - נדב ואביהו
נפק"מ פשוטה יותר- שאפשר להתענות בו אע"פ שראש חודש.
זה שמרן בשו"ע לא כתב את התאריך הזה לא מוכיח שלא מתייחסים אליו כיום מיתת הצדיקים?
 
ספר ישמח משה פרשת קדושים דף כד ע"א
והנה לרב יהודה נפרש אמור אל הכהנים, ר"ל מצורף לתיבת הכהנים תאמר בני אהרן, שזה הוא הסימן שאם הם בני אהרן מתדמין לו הם כהנים, ואם לאו אלא שהם עזי פנים, אינם מהם. ולדברי ר' אלעזר יתפרש אמור אל הכהנים, אף שהם בעלי מריבה בטבע כמ"ש ועמך כמריבי כהן, מכל מקום יהיה בני אהרן ויגברו על טבעם ויהיו מתדמין לאהרן אוהבי שלום ורודפי שלום וגומלי חסדים, כי מי שהוא עושה מריבה עם כל ושונא לכל, אינו רוצה לגמול חסד אם לא שמצפה לתשלום גמול. והנה כבר פירש רש"י (בפרשת ויחי [בראשית מז כט, ד"ה חסד]) דחסד שעושים עם המתים, הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול, והנה השונא אינו רוצה לגמול חסד להשונא אף אחר מותו, כדמצינו בפרק הפועלים ([ב"מ] דף פ"ד ע"ב) ברבי אלעזר ב"ר שמעון דפקד לדביתהו, עיין שם. והנה אם מצא מוטל בדרך, אפשר דבעל כרחו מטפל עמו, אבל בעיר לא ירצה להטפל. ועוד דבדרך חושב מה אנקום במי ששנאתו וקנאתו כבר אבדה, אבל בעיר אינו רוצה להראות לקרוביו חבה ואהבה, אם כן לפי טבען של הכהנים שהם בעלי מריבה, לא היו צריכין כל כך לאזהרה זו לנפש לא יטמא, כי בלא זה לא רצו לעשות גמילות חסד אף לחיים מחמת שנאתם לכל, וכל שכן למתים שאינו מצפה לתשלום גמול, לכך ציוה יתברך שיהיו אוהבי גמילות חסדים ושלום עד שיהיו צריכין לאזהרה זו לנפש לא יטמא. וכך הוא שיעור הכתוב אמור אל הכהנים בני אהרן, ר"ל שיהיו בני אהרן אוהבי שלום ורודפי שלום וגמילות חסדים, רק ואמרת אליהם לנפש לא יטמא, ר"ל שתהיו צריך להזהירם בכך וימנעו משום מצות ה' אשר לא תעשנה, הא בלאו הכי היו מטמאין כדי לגמול חסד של אמת אף בעמיו, דהיינו בעיר שיש לו מתעסקים יהיו צריכין לאזהרה זו, וגם באמת לא הוזהרו על מת המוטל בדרך כמו שקבלו רז"ל (תו"כ כ"א ד'), והבן. ועל פי פשוט יש ליישב הכפל אמור ואמרת, על דרך האמור כי ציוה ית"ש לאמר להם שיהיו בני אהרן גומלי חסדים ורודפי שלום עבדין עובדיה דאהרן ומתייחסין אחריו, והנה בכלל גמילות חסדים חסד של אמת הוא שעושין עם המתים, לכך ואמרת אליהם לנפש לא יטמא, שמצות גמילות חסד זה יניחו לישראל ולא יעסקו בו הם כל זמן שהוא בעמיו, יצא מת מצוה שיעסקו בו כיון שאין לו מתעסקים כמו שדרשו רז"ל, והבן.
 
נערך לאחרונה:
נפק"מ פשוטה יותר- שאפשר להתענות בו אע"פ שראש חודש.
זה שמרן בשו"ע לא כתב את התאריך הזה לא מוכיח שלא מתייחסים אליו כיום מיתת הצדיקים?
זה כן מוכיח ולכן באמת אסור להתענות בו (וק"ו בר"ח ניסן וסיון) והשו"ע הביא דעת הרמב"ם שזה דאורייתא.
וברשימה אולי סברו כמ"ד מראש חדש נוהג אבלות וסברו שדוחה ר"ח (כמו שקריאתו דוחה קריאה של ר"ח) וצ"ע.
מכל מקום לדידן דקיי"ל אין אבלות מדינא אלא משבוע שחל בו אסור להתענות בר"ח
 
ראיתי דבר יפה בפורום 'השכן',
שלא בכדי נכתב בתורה להדיא יום פטירתו של אהרן הכהן, שלא יהיו מחלוקות מתי הוא.
ועוד,
דווקא בראש חודש דלכו"ע לא אומרים תחנון ביום זה ...
 
זה כן מוכיח ולכן באמת אסור להתענות בו (וק"ו בר"ח ניסן וסיון) והשו"ע הביא דעת הרמב"ם שזה דאורייתא.
וברשימה אולי סברו כמ"ד מראש חדש נוהג אבלות וסברו שדוחה ר"ח (כמו שקריאתו דוחה קריאה של ר"ח) וצ"ע.
מכל מקום לדידן דקיי"ל אין אבלות מדינא אלא משבוע שחל בו אסור להתענות בר"ח
גם מה שטען "איש חיל" שבדיעבד אם התענה בו תענית חלום אינו צריך להתענות על כך אינו נכון?
 
גם מה שטען "איש חיל" שבדיעבד אם התענה בו תענית חלום אינו צריך להתענות על כך אינו נכון?
שו"ע סימן תיח ס"ה המתענה בר"ח ... תענית חלום צריך למיתב תענית לתעניתיה.
וכ' המשנ"ב סקי"ד וכתב המג"א שאם מתענה תענית חלום בר"ח ניסן או בר"ח אב אין צריך למיתב תענית לתעניתו דהא י"א דמצוה להתענות בהם וכמבואר לקמן בסימן תק"פ. ע"ככ.
 
שו"ע סימן תיח ס"ה המתענה בר"ח ... תענית חלום צריך למיתב תענית לתעניתיה.
וכ' המשנ"ב סקי"ד וכתב המג"א שאם מתענה תענית חלום בר"ח ניסן או בר"ח אב אין צריך למיתב תענית לתעניתו דהא י"א דמצוה להתענות בהם וכמבואר לקמן בסימן תק"פ. ע"ככ.
צדקת.
אם כי אינני מבין דהלא בסי' תק"פ לא מובא התאריך ר"ח אב.
 
אם כי אינני מבין דהלא בסי' תק"פ לא מובא התאריך ר"ח אב.
ז"ל מרן השו"ע סימן תקפ סעיף א: אלו הימים הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות ואע"פ שמקצתם בר"ח יש מי שאומר שיתענו בהם.
סעיף ב: ...... באחד באב מת אהרן הכהן....
בברכה
 
ז"ל מרן השו"ע סימן תקפ סעיף א: אלו הימים הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות ואע"פ שמקצתם בר"ח יש מי שאומר שיתענו בהם.
סעיף ב: ...... באחד באב מת אהרן הכהן....
בברכה
אכן.
עיינתי רק מסעיף ב' ואילך, צריך ללמוד מכך לא לחפף עניינים...
בכל אופן יישר כוח.
 
חזור
חלק עליון