לזכות מרן זיע"א יום פקידת שנתו.
דף לט עמוד א
* לעניין תחום שבת: הגחלת - כרגלי הבעלים, ושלהבת - בכל מקום.
* גחלת של הקדש - מועלים בה, ושלהבת - לא נהנים ולא מועלים.
* גחלת של עבודה זרה - אסורה, ושלהבת - מותרת.
* המוציא גחלת לרשות הרבים חייב, ושלהבת פטור (כאשר נפח וניתק את השלהבת והפריחה לרשות הרבים).
* המודר הנאה מחברו - אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו.
* בור של יחיד - כרגלי היחיד, אם המים מכונסים בבור (ולא נעים ונדים).
* בור של עולי בבל - כרגלי הממלא, אך אם מילא לצורך חברו - לדעת רב נחמן: כרגלי מי שנתמלאו לו, לדעת רב ששת: כרגלי הממלא.
דף לט עמוד ב
* הגמרא מקשה על ההסבר שרב נחמן ורב ששת נחלקו אם מעמדו של בור של עולי בבל הוא כבור שותפים או כבור הפקר.
* שותפים חייבים ב"קלבון" (מעה קטנה) בזמן נתינת מחצית השקל.
* עדר של שותפים - הוולדות פטורים ממעשר בהמה.
* למסקנת הגמרא: רב נחמן סובר ש"אין ברירה".
* למסקנת הגמרא: מחלוקת רב נחמן ורב ששת היא מה דינו של המגביה מציאה לחברו (האם קנה או לא). [רש"י ותוס' ביארו מחלוקת זו בכמה אופנים]
דף לט עמוד א
* לעניין תחום שבת: הגחלת - כרגלי הבעלים, ושלהבת - בכל מקום.
* גחלת של הקדש - מועלים בה, ושלהבת - לא נהנים ולא מועלים.
* גחלת של עבודה זרה - אסורה, ושלהבת - מותרת.
* המוציא גחלת לרשות הרבים חייב, ושלהבת פטור (כאשר נפח וניתק את השלהבת והפריחה לרשות הרבים).
* המודר הנאה מחברו - אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו.
* בור של יחיד - כרגלי היחיד, אם המים מכונסים בבור (ולא נעים ונדים).
* בור של עולי בבל - כרגלי הממלא, אך אם מילא לצורך חברו - לדעת רב נחמן: כרגלי מי שנתמלאו לו, לדעת רב ששת: כרגלי הממלא.
דף לט עמוד ב
* הגמרא מקשה על ההסבר שרב נחמן ורב ששת נחלקו אם מעמדו של בור של עולי בבל הוא כבור שותפים או כבור הפקר.
* שותפים חייבים ב"קלבון" (מעה קטנה) בזמן נתינת מחצית השקל.
* עדר של שותפים - הוולדות פטורים ממעשר בהמה.
* למסקנת הגמרא: רב נחמן סובר ש"אין ברירה".
* למסקנת הגמרא: מחלוקת רב נחמן ורב ששת היא מה דינו של המגביה מציאה לחברו (האם קנה או לא). [רש"י ותוס' ביארו מחלוקת זו בכמה אופנים]