כמדומני 15
יומא טבא לרבנן הופיע הקונטרס "באמת הוא מלאך" על מרן ראש הישיבה רבי רפאל אליהו ציון סופר זצוקללה"ה.
דרופתקי דאורייתא
Active member
חלק מהדברים שכתבתי להרב המחבר נר"ו
[בהיותו בישיבת חברון]
שמעתי בלוויה מהרה"ג רבי דוד קורץ שליט"א, שזוכר הוא עת הגיע הגאון זצ"ל ללמוד בישיבת "חברון", והיה נחבא אל הכלים ממש, והתיישב ללמוד בשקט לבדו, בלי להתערבב עם כולם, וכשראו כן הביאו לו לחברותא בחור חלש, ואחר זמן קצר מיד התוודע כוחו וגדלותו בתורה, עם כל ענוותנותו ופשטותו, והיה מבחירי הישיבה.
***
[קרע כל תעודות החול]
עוד סיפר לי הרב הנז' שליט"א, כי אחרי שנכנס ללימודיו בישיבה, קרע ואיבד את כל "תעודות" של לימודי החול שלמד קודם לזה.
***
[יעקב אבינו לא מת]
עוד שמעתי ממהר"ר הגרי"ח סופר שליט"א, כי צא וראה כי ה"דף האחרון" והמאמר האחרון בו עסק הגרא"צ זצ"ל, והוא הנדפס עתה בספר "תורת רפאל", סובב הולך על הפסוק "ויכל יעקב לצוות את בניו ויאסף רגליו אל המיטה ויגוע ויאסף אל עמיו", ובביאור דברי חז"ל (תענית ה:) יעקב אבינו לא מת, שיש לבאר בתרי אנפי, על הצד החומרי שלא מת הגוף, או על הצד הרוחני שלא מת, אבל הגוף מת, וע"ש מ"ש עפ"ז (וע"ע לו בספרו תחזו בשולמית סי' יג סוף אות ב ודו"ק), והפסיק ממש באמצע הדברים, הרי לנו ת"ח בחינת יעקב שהמית עצמו באהלה של תורה "לא מת". ודבריו חיים וקיימים. [וראה להגרא"צ זצ"ל בספר תחזו בשולמית (סי' יג אות ו) כי מיתה אינה ביטול אלא חסרון, ומהאי טעמא שייך תחייה לעתיד לבוא, והוא סוד הבלא דגרמי, ומצב זה של חסרון מצפה לתיקון והשלמה, ע"ש].
***
[בענין כבוד התורה]
שמעתי מהגאון רא"צ סופר זצ"ל בהספדו על המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל [במלאות השבעה]: אני זוכר שהייתי לומד בישיבת קול תורה זכיתי לראות את הגר"י אברמסקי זצ"ל, בשנים האחרונות שלו, כל ראיה שלו זה היה לימוד. יום אחד קמתי לבית המדרש בבוקר, וראיתי אותו עומד לפני הכניסה. והנה אני לא הכרתיו ולא ידעתי מי זה הגר"י אברמסקי זצ"ל, תרתי משמע לא הכרתי, גם לא ידעתי מי האדם, וגם מה אדם זה חובק בתוכו. אבל ראיתי ת"ח, צריך לכבד אותו, על כן המתנתי עד שיכנס הוא תחילה. אבל הוא נעמד, והסתכל עלי. עד שפתחתי את הדלת, [היו צריכים לדחוף את הדלת וכך היא הייתה נפתחת], וכאשר פתחתי את הדלת הוא נכנס. לא הבנתי מה ארע כאן. שאלתי בחורים, אמרו לי, אתה לא מבין, הוא מחנך אותך לכבוד תורה! לכבד תורה, אם עומד כאן בן תורה ת"ח, תפתח לו את הדלת. החינוך זה בדוגמא האישית הטובה בלי לדבר מילה, בחצי מבט זה יותר טוב מאשר לדבר דיבורים ארוכים. עכ"ד. זיע"א.
***
[שינוי השם שלא מדעת החולה]
שמעתי ממהר"ר הגרי"ח סופר שליט"א [כמדומה בקיץ תשפ"א], בעת שנפל למשכב הגרא"צ זצ"ל, והוסיפו לו שם "רפאל", שהוא מסוגל לרפואה כמאמר העולם [ואיני יודע המקור לזה להוסיף את השם רפאל דייקא, ואפשר שהוא על שם המלאך רפאל מלאך הרפואה, ועיין מ"ש בס"ד על השם "רפאל" בסוף ספרי זוטא עטרת יעקב, ע"ש, ואפשר לדון מיניה לנ"ד], שיש להסתפק מהו אחרי ששינו את שמו, האם בשעה שיבריא ויקום מחוליו, יכול הוא "להתנגד" ולא לקבל מה ששינו את שמו, או שנעשה זאת בעל כרחו, וכמדומה אמר אלי שיש מעשה כיו"ב בספר מקור ברוך. והתפלל בזמנו לרפואתו תפלת "קל וחומר" שסידר הבן איש חי זצ"ל בספר לשון חכמים ח"ב (סי' יג). וכמדומה שכאשר היה חולה במצב מסוכן מאוד, התפללו "תהלים החיד"א" לפי אותיות שמו.
[בהיותו בישיבת חברון]
שמעתי בלוויה מהרה"ג רבי דוד קורץ שליט"א, שזוכר הוא עת הגיע הגאון זצ"ל ללמוד בישיבת "חברון", והיה נחבא אל הכלים ממש, והתיישב ללמוד בשקט לבדו, בלי להתערבב עם כולם, וכשראו כן הביאו לו לחברותא בחור חלש, ואחר זמן קצר מיד התוודע כוחו וגדלותו בתורה, עם כל ענוותנותו ופשטותו, והיה מבחירי הישיבה.
***
[קרע כל תעודות החול]
עוד סיפר לי הרב הנז' שליט"א, כי אחרי שנכנס ללימודיו בישיבה, קרע ואיבד את כל "תעודות" של לימודי החול שלמד קודם לזה.
***
[יעקב אבינו לא מת]
עוד שמעתי ממהר"ר הגרי"ח סופר שליט"א, כי צא וראה כי ה"דף האחרון" והמאמר האחרון בו עסק הגרא"צ זצ"ל, והוא הנדפס עתה בספר "תורת רפאל", סובב הולך על הפסוק "ויכל יעקב לצוות את בניו ויאסף רגליו אל המיטה ויגוע ויאסף אל עמיו", ובביאור דברי חז"ל (תענית ה:) יעקב אבינו לא מת, שיש לבאר בתרי אנפי, על הצד החומרי שלא מת הגוף, או על הצד הרוחני שלא מת, אבל הגוף מת, וע"ש מ"ש עפ"ז (וע"ע לו בספרו תחזו בשולמית סי' יג סוף אות ב ודו"ק), והפסיק ממש באמצע הדברים, הרי לנו ת"ח בחינת יעקב שהמית עצמו באהלה של תורה "לא מת". ודבריו חיים וקיימים. [וראה להגרא"צ זצ"ל בספר תחזו בשולמית (סי' יג אות ו) כי מיתה אינה ביטול אלא חסרון, ומהאי טעמא שייך תחייה לעתיד לבוא, והוא סוד הבלא דגרמי, ומצב זה של חסרון מצפה לתיקון והשלמה, ע"ש].
***
[בענין כבוד התורה]
שמעתי מהגאון רא"צ סופר זצ"ל בהספדו על המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל [במלאות השבעה]: אני זוכר שהייתי לומד בישיבת קול תורה זכיתי לראות את הגר"י אברמסקי זצ"ל, בשנים האחרונות שלו, כל ראיה שלו זה היה לימוד. יום אחד קמתי לבית המדרש בבוקר, וראיתי אותו עומד לפני הכניסה. והנה אני לא הכרתיו ולא ידעתי מי זה הגר"י אברמסקי זצ"ל, תרתי משמע לא הכרתי, גם לא ידעתי מי האדם, וגם מה אדם זה חובק בתוכו. אבל ראיתי ת"ח, צריך לכבד אותו, על כן המתנתי עד שיכנס הוא תחילה. אבל הוא נעמד, והסתכל עלי. עד שפתחתי את הדלת, [היו צריכים לדחוף את הדלת וכך היא הייתה נפתחת], וכאשר פתחתי את הדלת הוא נכנס. לא הבנתי מה ארע כאן. שאלתי בחורים, אמרו לי, אתה לא מבין, הוא מחנך אותך לכבוד תורה! לכבד תורה, אם עומד כאן בן תורה ת"ח, תפתח לו את הדלת. החינוך זה בדוגמא האישית הטובה בלי לדבר מילה, בחצי מבט זה יותר טוב מאשר לדבר דיבורים ארוכים. עכ"ד. זיע"א.
***
[שינוי השם שלא מדעת החולה]
שמעתי ממהר"ר הגרי"ח סופר שליט"א [כמדומה בקיץ תשפ"א], בעת שנפל למשכב הגרא"צ זצ"ל, והוסיפו לו שם "רפאל", שהוא מסוגל לרפואה כמאמר העולם [ואיני יודע המקור לזה להוסיף את השם רפאל דייקא, ואפשר שהוא על שם המלאך רפאל מלאך הרפואה, ועיין מ"ש בס"ד על השם "רפאל" בסוף ספרי זוטא עטרת יעקב, ע"ש, ואפשר לדון מיניה לנ"ד], שיש להסתפק מהו אחרי ששינו את שמו, האם בשעה שיבריא ויקום מחוליו, יכול הוא "להתנגד" ולא לקבל מה ששינו את שמו, או שנעשה זאת בעל כרחו, וכמדומה אמר אלי שיש מעשה כיו"ב בספר מקור ברוך. והתפלל בזמנו לרפואתו תפלת "קל וחומר" שסידר הבן איש חי זצ"ל בספר לשון חכמים ח"ב (סי' יג). וכמדומה שכאשר היה חולה במצב מסוכן מאוד, התפללו "תהלים החיד"א" לפי אותיות שמו.
דרופתקי דאורייתא
Active member
מצורף ליקוט בענייני בין המצרים מכתביו
דרופתקי דאורייתא
Active member
ראוי להביא גם המכתב של רבותינו הגדולים עיני העדה חכם יהודה צדקה זצ"ל וחכם בן ציון אבא שאול זצ"ל, במכתבם בראש קובץ "באר יצחק" ח"א (משנת תש"נ) על הכולל הנ"ל, ובין היתר כתבו: "חבורה קדושה של ת"ח מופלגים בתורה ויר"ש, במגמה ברורה להתעלות ולגדול במעלות התורה והיראה, ומתמסרים הרבה ללימודם, בין באיכות הלימוד, יגיעה גדולה ורבה בהעמקה בלימוד, ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, כדרך רבותינו גדולי התורה הספרדים האמיתיים, בין בכמות הזמן המוקדש ללימוד, שלשה סדרים ביום, שתים עשרה שעות לימוד לפחות בכל מעת לעת".
חזק ואמץ!!