יש לכך התייחסות בילקו"י חנוכה מהד' תשעג וכן מהד' תש"פ. אני מצרף את המקורות
ספרדי הרוצה שגם בניו ידליקו חנוכיה שלהם
א. ספרדי הרוצה שבניו הקטנים ידליקו חנוכיות כמנהג האשכנזים רשאי לעשות כן, אם כל אחד מדליק בלא ברכה בחנוכיה נפרדת שאז ניכר כמה נרות הדליקו, ועוד שבזמנינו שמעיקר הדין מדליקים בבית אין חשש של הרואים (דרכי משה תרעא,א.בה"ל תרעא,ב. תורת המועדים (פ"א,ה"ד. פ"ב,ה"ו). ילקו"י תעד ו-תשפט. אול"צ ד,רלז). והרוצים לעשות כן טוב שבעל הבית ידליק בשמן זית והקטנים ידליקו בנרות שעוה (בית נאמן 92,לג. כדי להראות שאין כן מנהג הספרדים).
ב. והאב יאמר לילדיו שלא יברכו. ורק קטנים שאינם יודעים לברך המביאים חנוכיה מהגן יש בזה מצות חינוך בעצם הברכה, שיתרגלו לברך, מה שאין כן בקטן שכבר יודע לברך (ילקו"י מהד' תש"פ תשפט. ובאול"צ הנ"ל כתב שרשאי ליתן לו לברך אם הילד רוצה מאוד בכך. אלא שלאחר בר מצוה כתב שאפילו לא ידליק בפני עצמו).