ב"ה
שלום וברכה,
אמת נכון הדבר, כל הנידון בילקוט יוסף (סי' פט אות לה), הוא לגבי יציאה למקום עבודתו באופן שמיד כשמגיע למקום העבודה יש מנין להתפלל, וגם בזה העלה שלכתחילה יתפלל בביתו ביחידות קודם שיוצא למקום עבודתו, ורק אם יהיה לו ישוב הדעת יותר בתפילה בציבור, אז יש להקל לנסוע למקום עבודתו ששם יש מיד מנין קבוע, ע"ש. ונראה שהסיבה להתיר שם כשיש יותר ישוב הדעת בציבור, הוא מפני שכשהוא טרוד עד שתתבטל כוונתו, מעיקר הדין פטור כידוע, ולכן אין עליו איסור של עשיית חפציו קודם תפילה, שהרי פטור מתפילה, ואח"כ כשחוזר לו האפשרות להתפלל בישוב הדעת, מתחייב בתפילה.
אבל בנידון שלפנינו, שהנסיעה היא למקום העבודה להתחיל קודם בעבודה, לפני התפילה, בזה אין שום מקור מהילקוט יוסף להקל, ואדרבא מבואר מדבריו להדיא שעדיף להתפלל ביחידות קודם שיוצא מביתו, ורק אח"כ לצאת למקום עבודתו.
אלא שעדין יש חילוק בנידון שלפנינו לצד שני, שהרי בילקוט יוסף מדובר שיכול להתפלל בביתו ביחידות בזמן תפילה לכתחילה, דהיינו אחר הנץ החמה, משא"כ בנידון שלפנינו שהזמן הוא גבולי ביותר, ששעת היציאה מהבית היא פחות או יותר נקודת הנץ החמה, וממילא אם יתפלל ביחידות קודם שיצא מביתו נמצא שמתפלל קודם זמן תפילה לכתחילה, ואף שבדיעבד וכן באקראי בשעה"ד אם מתפלל מאחר עלות השחר יצא י"ח, אבל כאן שהוא לכתחילה ובאופן קבוע, הרי שעושה כנגד הדין, ורק בשעת הדחק כשאין ברירה אחרת התירו לפועלים, משא"כ בנידון שלפנינו הרי יכול להתפלל במקום עבודתו בזמן תפילה.
אולם נראה לכאורה, דמכיון שיש "איסור" לצאת לעסקיו קודם תפילה, וכ"ש להתחיל עבודתו בפועל, א"כ חשיב לענין זה שעת הדחק, ויש להתיר לו כדין פועלים, כי מנין לנו הכח להתיר לו לצאת לעסקיו ולעבוד קודם תפילה. אא"כ בידו הדבר להתנגד לצאת לעבודה בשעה זו, ויכול להביא למצב שהוא יוצא מביתו אחר תפילה כראוי, שאז מחוייב הוא להשתדל להביא למצב זה. אבל אם אין הדבר בידו כלל, ואם יתנגד עלול לקפח פרנסתו, נחשב בשבילו שעת הדחק ואפשר להתיר לו להתפל קודם שיוצא מביתו ביחידות כאמור, אף שהוא קודם הנץ החמה, כיון שאסור לו לצאת לעבודתו קודם שיתפלל.
ועדין מן הראוי שיצטרף למנין פועלים, כדי להרוויח תפילה בציבור, וכן עניית קדישים וקדושה וברכו וכו', ואם אין במקום מגוריו מנין פועלים, יברר היכן יש מנין כזה, ויבקש מאחד המתפללים שם להתקשר עמו בשעת התפילה שיהיה על רמקול בטלפון, ויצטרף עימם לכל דבר שבקדושה, ויחשב לו לתפילה במנין, ועדיף שיעשה זאת בתוך בית כנסת שבשכונתו, לפי שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, וכל מי שיש לו ביהכ"נ בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע ח"ו, אבל כשמפלל עם הציבור דרך הטלפון כנ"ל, והוא נמצא בבית כנסת אפילו לבדו, יש בידו כל המעלות של תפילה בציבור בבית הכנסת, וכמו שהארכנו בזה במקום אחר בס"ד.
בברכה רבה