בגמ' בברכות (כ, ב) שאלו מלאכי השרת את הקב"ה שהרי כתוב שהקב"ה לא ישא פנים, ולמה אתה נושא פנים לישראל;
ונענה להם שאני כתבתי בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והן מדקדקין על עצמן עד כזית ועד כביצה.
ופירש רש"י שעד כזית הוא למ"ד ששיעור ברכת המזון הוא מכזית, ועד כביצה הוא לדעה ששיעור ברכת המזון הוא מכביצה.
אמנם הגר"א (משלי כב, ט) ביאר שבתשע גרוגרות שהם שיעור סעודה - יש עשר כזיתים ושלש כביצים,
וממילא אם יש למישהו שיעור סעודה - אם יאכלו לבד ישבע,
אבל עם ישראל מחפשים שבח לקב"ה יותר, ואם מוצא עוד תשעה אנשים - מחלק לעשרה כזיתים, וכ"א יאכל כזית, ויוכלו לזמן בשם,
ואם לא מוצא עשרה - לפחות מצרף עמו עוד שנים לכל אחד כביצה, ויזמנו;
וזה הכוונה עד כזית, שבתחילה מחפשים לחלק לכזיתים - לעשרה, ואם אין - עד כביצה.
והעיר הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שלכאורה מה הרווח, הרי הפסיד שאין לו ברכהמ"ז דאורייתא.
ולכאורה י"ל כתוס' (ברכות מז, ב) שמצווה דרבים דרבנן - עדיפה על מצווה דאורייתא דיחיד.
ונענה להם שאני כתבתי בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והן מדקדקין על עצמן עד כזית ועד כביצה.
ופירש רש"י שעד כזית הוא למ"ד ששיעור ברכת המזון הוא מכזית, ועד כביצה הוא לדעה ששיעור ברכת המזון הוא מכביצה.
אמנם הגר"א (משלי כב, ט) ביאר שבתשע גרוגרות שהם שיעור סעודה - יש עשר כזיתים ושלש כביצים,
וממילא אם יש למישהו שיעור סעודה - אם יאכלו לבד ישבע,
אבל עם ישראל מחפשים שבח לקב"ה יותר, ואם מוצא עוד תשעה אנשים - מחלק לעשרה כזיתים, וכ"א יאכל כזית, ויוכלו לזמן בשם,
ואם לא מוצא עשרה - לפחות מצרף עמו עוד שנים לכל אחד כביצה, ויזמנו;
וזה הכוונה עד כזית, שבתחילה מחפשים לחלק לכזיתים - לעשרה, ואם אין - עד כביצה.
והעיר הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שלכאורה מה הרווח, הרי הפסיד שאין לו ברכהמ"ז דאורייתא.
ולכאורה י"ל כתוס' (ברכות מז, ב) שמצווה דרבים דרבנן - עדיפה על מצווה דאורייתא דיחיד.