מנהג העולם לומר שאתה זן או שאתה ה' אלקינו וכו' בסגול.
אמנם באחרונים בס' קפז (ראה במשנ"ב סק"ב) כתבו לומר שאתה זן בפתח. אך בחיד"א בשיורי ברכה (קכז, ב) כתב וז"ל שם שאתה הוא וכו'. בברכת מודים שאתה הוא ה' אלהינו צריך לומר השי"ן פתח, ככתוב (שופטים ו, יז) שאתה מדבר עמי. ועוד דאיכא מאן דקרי שי"ן סי"ן, ונראה ח"ו שיאמר שה אתה ויעבוד למזל טלה. מפי הגאון מהר"ר יהודה ממינדאילו. כן כתב הגאון מהר"מ ממודינא שהיה בזמן מהר"י קולון בליקוטיו כ"י.
ויראה דלדידן יושבי ארץ הצבי וכל גלילותנו צחי הלשון, דאומרים על ימין ימין, אין לחוש לומר שאתה בפתח, ואף דבכתוב נמצא שאתה בפתח, כבר המפרשים פירשו שהוא כמו שאתה בסגול. ואם בכתוב נקרה כן לטעם ורמז נסתר, לא יחויב לאמר תיבת שאתה בכל מקום בפתח. והגאונים הנז' אטעמא אחרינא סמכי, ואיברא דבגלילות שאין ניכר במבטא שלהם בין ימין לשמאל יש בהן בפות'ח ויש ליזהר בדבר. אך מנהג כל העולם להפך, ולא ראיתי ולא שמעתי מי שנזהר בזה. עכ"ל.
הרי שטען מרן החיד"א שאפשר לדחות את הפסוק ששם יש טעם נסתר לקראו כך. אך לפי המפרשים על הפסוק הניקוד הנכון הוא בסגול [כמו שאומרים תביאמו ותיטעמו וכד' שודאי שהצורה הנכונה לומר תביאנו].
חשבתי לתרץ ע"פ האלשיך שם בפסוק שהנביא ביקש מה' אות לדעת שאתה ה' מדבר עמו. והסביר האלשיך שם - שאם לא כן במה אדע כי הדבור היוצא מפי המלאך הוא דבר ה' לנוכח אתי. וזהו הנקד שי"ן של שאתה בקמץ, כלומר כי מה שהוא שואל הוא לראות קול ה' קמוץ תוך המלאך כמדובר. עכ"ל.
כלומר, ששם הנביא בכוונה אמר שאתה השין בקמץ, כדי לרמוז שה' ידבר עמו דרך המלאך והנביא ידע שה' הוא זה המדבר עימו. וכלשון האלשיך- קול ה' קמוץ תוך המלאך.
יוצא מזה שרק שם בפסוק יש עניין לקראו בקמץ. אבל בשאר המקומות יש לקראו כניקוד הנכון בסגול.
וכבר עמד על זה ביפה ללב ותירץ את מנהגינו בטו"ט
אמנם באחרונים בס' קפז (ראה במשנ"ב סק"ב) כתבו לומר שאתה זן בפתח. אך בחיד"א בשיורי ברכה (קכז, ב) כתב וז"ל שם שאתה הוא וכו'. בברכת מודים שאתה הוא ה' אלהינו צריך לומר השי"ן פתח, ככתוב (שופטים ו, יז) שאתה מדבר עמי. ועוד דאיכא מאן דקרי שי"ן סי"ן, ונראה ח"ו שיאמר שה אתה ויעבוד למזל טלה. מפי הגאון מהר"ר יהודה ממינדאילו. כן כתב הגאון מהר"מ ממודינא שהיה בזמן מהר"י קולון בליקוטיו כ"י.
ויראה דלדידן יושבי ארץ הצבי וכל גלילותנו צחי הלשון, דאומרים על ימין ימין, אין לחוש לומר שאתה בפתח, ואף דבכתוב נמצא שאתה בפתח, כבר המפרשים פירשו שהוא כמו שאתה בסגול. ואם בכתוב נקרה כן לטעם ורמז נסתר, לא יחויב לאמר תיבת שאתה בכל מקום בפתח. והגאונים הנז' אטעמא אחרינא סמכי, ואיברא דבגלילות שאין ניכר במבטא שלהם בין ימין לשמאל יש בהן בפות'ח ויש ליזהר בדבר. אך מנהג כל העולם להפך, ולא ראיתי ולא שמעתי מי שנזהר בזה. עכ"ל.
הרי שטען מרן החיד"א שאפשר לדחות את הפסוק ששם יש טעם נסתר לקראו כך. אך לפי המפרשים על הפסוק הניקוד הנכון הוא בסגול [כמו שאומרים תביאמו ותיטעמו וכד' שודאי שהצורה הנכונה לומר תביאנו].
חשבתי לתרץ ע"פ האלשיך שם בפסוק שהנביא ביקש מה' אות לדעת שאתה ה' מדבר עמו. והסביר האלשיך שם - שאם לא כן במה אדע כי הדבור היוצא מפי המלאך הוא דבר ה' לנוכח אתי. וזהו הנקד שי"ן של שאתה בקמץ, כלומר כי מה שהוא שואל הוא לראות קול ה' קמוץ תוך המלאך כמדובר. עכ"ל.
כלומר, ששם הנביא בכוונה אמר שאתה השין בקמץ, כדי לרמוז שה' ידבר עמו דרך המלאך והנביא ידע שה' הוא זה המדבר עימו. וכלשון האלשיך- קול ה' קמוץ תוך המלאך.
יוצא מזה שרק שם בפסוק יש עניין לקראו בקמץ. אבל בשאר המקומות יש לקראו כניקוד הנכון בסגול.
וכבר עמד על זה ביפה ללב ותירץ את מנהגינו בטו"ט
