• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ישוב למנהגינו לומר שאתה בסגול

קורסיה

Well-known member
מנהג העולם לומר שאתה זן או שאתה ה' אלקינו וכו' בסגול.
אמנם באחרונים בס' קפז (ראה במשנ"ב סק"ב) כתבו לומר שאתה זן בפתח. אך בחיד"א בשיורי ברכה (קכז, ב) כתב וז"ל שם שאתה הוא וכו'. בברכת מודים שאתה הוא ה' אלהינו צריך לומר השי"ן פתח, ככתוב (שופטים ו, יז) שאתה מדבר עמי. ועוד דאיכא מאן דקרי שי"ן סי"ן, ונראה ח"ו שיאמר שה אתה ויעבוד למזל טלה. מפי הגאון מהר"ר יהודה ממינדאילו. כן כתב הגאון מהר"מ ממודינא שהיה בזמן מהר"י קולון בליקוטיו כ"י.
ויראה דלדידן יושבי ארץ הצבי וכל גלילותנו צחי הלשון, דאומרים על ימין ימין, אין לחוש לומר שאתה בפתח, ואף דבכתוב נמצא שאתה בפתח, כבר המפרשים פירשו שהוא כמו שאתה בסגול. ואם בכתוב נקרה כן לטעם ורמז נסתר, לא יחויב לאמר תיבת שאתה בכל מקום בפתח. והגאונים הנז' אטעמא אחרינא סמכי, ואיברא דבגלילות שאין ניכר במבטא שלהם בין ימין לשמאל יש בהן בפות'ח ויש ליזהר בדבר. אך מנהג כל העולם להפך, ולא ראיתי ולא שמעתי מי שנזהר בזה. עכ"ל.
הרי שטען מרן החיד"א שאפשר לדחות את הפסוק ששם יש טעם נסתר לקראו כך. אך לפי המפרשים על הפסוק הניקוד הנכון הוא בסגול [כמו שאומרים תביאמו ותיטעמו וכד' שודאי שהצורה הנכונה לומר תביאנו].
חשבתי לתרץ ע"פ האלשיך שם בפסוק שהנביא ביקש מה' אות לדעת שאתה ה' מדבר עמו. והסביר האלשיך שם - שאם לא כן במה אדע כי הדבור היוצא מפי המלאך הוא דבר ה' לנוכח אתי. וזהו הנקד שי"ן של שאתה בקמץ, כלומר כי מה שהוא שואל הוא לראות קול ה' קמוץ תוך המלאך כמדובר. עכ"ל.
כלומר, ששם הנביא בכוונה אמר שאתה השין בקמץ, כדי לרמוז שה' ידבר עמו דרך המלאך והנביא ידע שה' הוא זה המדבר עימו. וכלשון האלשיך- קול ה' קמוץ תוך המלאך.
יוצא מזה שרק שם בפסוק יש עניין לקראו בקמץ. אבל בשאר המקומות יש לקראו כניקוד הנכון בסגול.
וכבר עמד על זה ביפה ללב ותירץ את מנהגינו בטו"ט
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_יפה ללב - ב -שאתה.pdf
    5.6 MB · צפיות: 1
כבר לפני כשלושים שנה [בשנת תשנ"ו בערך] שיצאו הסידורים "המדוייקים" שתיקנו את הניקוד הזה היה הדבר פלא בעיני מה אכפת לנו מעילגי לשון שאומרים שי'ן שמאלית , לא יהיה לדבר סוף בכל מילה שיש מישהו משובש שאומר משמעות אחרת נצטרך לעקם את הניקוד של כולם?
ובזמנו הבאתי את הסידור הזה למרן רבינו עובדיה ואח"כ נודע לי שלא היתה דעתו נוחה מהשינויים האלה [אבל לא אמר לי כלום לא לפגוע בי]
 
יש עוד טענה שלא דוברה על הסידור הנ"ל
בסידור איש מצליח העירו בשם הרה"ג הנאמ"ן שליט"א שיש לומר 'השם יגדלהו' שיתברך בשם ה' במדת החסד ולא רק במידת הדין
אמנם מנהגינו אמת ואין צורך לשנות

ראשית, מסתמא נהגו כן ע"פ הפסוק ישמיך אלהים כאפרים וכמנשה. ויש לשאול מדוע ברכם יעקב אבינו בשם אלקים שהוא מדת הדין ולא בשם היו"ה ב"ה שהוא מדת הרחמים
ויש לפרש ע"פ האלשיך בתהילים (סז, ב) על הפסוק אלהים יחוננו ויברכנו. פירש האלשיך שלפעמים גם מדת הדין מתהפכת לרחמים. אך ההפרש ביניהם שלפעמים מדת הרחמים תטיב אך מדת הדין תקטרג. אך אם מדת הדין תטיב הטובה תתמיד. ועל זה אמר דוד שם יאר פניו אתנו 'סלה'.

וכך גם ראיתי בספר גילוני מנחת חן (מסכת סוכה עמ' שב) שהתוס' כתבו שמי שיחמיר (בטחינה המותרת ביו"ט ויטחן בערב יו"ט) יתברך באלהים ובשם המיוחד. שהתוס' כתבו שיתברך באלקים שגם מדת הדין תסכים. ודפח"ח.

ולפי יש לדחות מש"כ בסידור הנ"ל שאין צורך לשנות מנהג העולם, שמברכים את הדין שבזכות מצות המילה גם מדת הדין תברך אותו.

והתימא הוא שבסידור הנ"ל הביאו הפסוק הזה ע"פ תרגום יונתן בבראשית (מח, כ) שכתב שכך יברכו את התינוק בברית מילה. ואיך לא שמו לבם שגם יעקב אבינו בירך את הנערים בשם אלקים. ומה אנו יותר טובים.
 
חזור
חלק עליון