ישיבה אחורי המתפלל לדעת מר"ן

[אבסר]

בסי' ק"ב הש"ע פוסק שאסור להתפלל תוך ד"א של המתפלל 'בין מלפניו ובין מהצדדין' ומשמע דלאחריו מותר.

אמנם, הרמ"א מוסיף 'ולאחריו' והמ"ב מביא ש'הסכמת הפוסקים' כן.

האם הש"ע גם סובר כהסכמת הפוסקים, והלשון שנקט הש"ע 'בין מלפניו ובין מהצדדין' הוא ל"ד,

או שלבני עדהמ"ז הדבר מותר?

 

[רבינו]

זה תלוי בטעמים
לפי הטעם ששכינה כנגדו או שמבלבל כוונתו - מותר, אבל לפני הטעם שהט"ז כותב (שמקורה כבר בתשובת הגאונים) שהמקום אדמת קודש, מה לי מלפניו, מה לי מאחוריו.
ובאמת שבילקוט יוסף סי' קב כבר העיר כן, וציין שבמאירי מפורש שלאחריו מותר, ומשמע שדעתו שמותר. ובאמת שבהלכה למעלה כתב שהאיסור לשבת לפני המתפלל הוא בין מלפניו בין מצדדיו, ומשמע שלאחריו מותר.
כך הלכה למעשה לבני ספרד.

 

[אבסר]

זה תלוי בטעמים
לפי הטעם ששכינה כנגדו או שמבלבל כוונתו - מותר

אלו טעמים מובאים לגבי האיסור לעבור לפני המתפלל, לא האיסור לישב תוך ד"א של המתפלל. לגבי האיסור ישיבה מובא טעם ש'נראה כאינו רוצה לקבל עול מלכות' להמג"א או 'אדמת קודש' להט"ז.

 

[רבינו]

אלו טעמים מובאים לגבי האיסור לעבור לפני המתפלל, לא האיסור לישב תוך ד"א של המתפלל. לגבי האיסור ישיבה מובא טעם ש'נראה כאינו רוצה לקבל עול מלכות' להמג"א או 'אדמת קודש' להט"ז.

אתה עיינת כראוי בסוגיא? יכול להיות שיש משהו שפספסת...

 

[אושרי רביב]

בסי' ק"ב הש"ע פוסק שאסור להתפלל תוך ד"א של המתפלל 'בין מלפניו ובין מהצדדין' ומשמע דלאחריו מותר.

אמנם, הרמ"א מוסיף 'ולאחריו' והמ"ב מביא ש'הסכמת הפוסקים' כן.

האם הש"ע גם סובר כהסכמת הפוסקים, והלשון שנקט הש"ע 'בין מלפניו ובין מהצדדין' הוא ל"ד,

או שלבני עדהמ"ז הדבר מותר?

ראינו בזה בעבר שדעת הבן איש חי להחמיר בזה כדעת הרמ"א. ומרן רבינו עובדיה התיר בזה.

 

[אבסר]

אתה עיינת כראוי בסוגיא? יכול להיות שיש משהו שפספסת...

עכשיו שראיתי ההערות שבילקוט יוסף בפנים אני מבין מאיפה אתה מגיע.

אני למדתי הטור,ש"ע ונו"כ, וגם הילקו"י [רק לא ההערות]. מי שלמד טור,ש"ע ונו"כ יצא מהם בדיוק כמו שכתבתי.

אלא שבהערות, הוא מסביר שהש"ע שמתיר לאחריו לא ס"ל כהטור או הט"ז, אלא כהשיבולי הלקט [שכינה כנגד] או המאירי [מבלבל].