זה תלוי בטעמים
לפי הטעם ששכינה כנגדו או שמבלבל כוונתו - מותר, אבל לפני הטעם שהט"ז כותב (שמקורה כבר בתשובת הגאונים) שהמקום אדמת קודש, מה לי מלפניו, מה לי מאחוריו.
ובאמת שבילקוט יוסף סי' קב כבר העיר כן, וציין שבמאירי מפורש שלאחריו מותר, ומשמע שדעתו שמותר. ובאמת שבהלכה למעלה כתב שהאיסור לשבת לפני המתפלל הוא בין מלפניו בין מצדדיו, ומשמע שלאחריו מותר.
כך הלכה למעשה לבני ספרד.
לפי הטעם ששכינה כנגדו או שמבלבל כוונתו - מותר, אבל לפני הטעם שהט"ז כותב (שמקורה כבר בתשובת הגאונים) שהמקום אדמת קודש, מה לי מלפניו, מה לי מאחוריו.
ובאמת שבילקוט יוסף סי' קב כבר העיר כן, וציין שבמאירי מפורש שלאחריו מותר, ומשמע שדעתו שמותר. ובאמת שבהלכה למעלה כתב שהאיסור לשבת לפני המתפלל הוא בין מלפניו בין מצדדיו, ומשמע שלאחריו מותר.
כך הלכה למעשה לבני ספרד.
אלו טעמים מובאים לגבי האיסור לעבור לפני המתפלל, לא האיסור לישב תוך ד"א של המתפלל. לגבי האיסור ישיבה מובא טעם ש'נראה כאינו רוצה לקבל עול מלכות' להמג"א או 'אדמת קודש' להט"ז.
אושרי רביב
Well-known member
עכשיו שראיתי ההערות שבילקוט יוסף בפנים אני מבין מאיפה אתה מגיע.
אני למדתי הטור,ש"ע ונו"כ, וגם הילקו"י [רק לא ההערות]. מי שלמד טור,ש"ע ונו"כ יצא מהם בדיוק כמו שכתבתי.
אלא שבהערות, הוא מסביר שהש"ע שמתיר לאחריו לא ס"ל כהטור או הט"ז, אלא כהשיבולי הלקט [שכינה כנגד] או המאירי [מבלבל].
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
נושאים דומים בפורום
