בני ישיבה בחנוכה

[אהבת תורת ה']

שלום וברכה ראיתי בספר הליכות מועד להרב אופיר מלכא בחנוכה לגבי בחור ישיבה(בן ארץ ישראל) שהוריו מדליקים מאוחר מכל סיבה שלא תהא, ורוצה הבחור להדליק בזמן הלכתחילה מותר לו אם יודע בוודאות שלא מדליקים עליו באותו זמן, ולמד זאת מהדין שבן חול יוצא יד"ח בהדלקת הוריו אף שהשעות מרובות דקיימא לן דזמן ההדלקה הוא כל הלילה אך אם רוצה רשאי לברך, כן הוא בחזו"ע, השאלה האם הלימוד כאן נכון דהא יש הבדל בין בן חול לבן ארץ ישראל, דבן ארץ ישראל על הוריו כבר יש חיוב לעומת בני חול אין להם כי עוד לא הגיע צאת הכוכבים ולכאו' מי אמר שמותר להתנתק, הרי הוא סו"ס יצא בהדלקה (כך נראה בב"י סי' תרעז על תרומת הדשן) שברכה שאינה צריכה איכא ובילקוט יוסף ג"כ מובא עניין זה בגליונות בסוף (כמדומני שאלה לג) והוסיף שספק ברכה לבטלה גם כן יש, אשמח אם כבוד הרבנים היקרים יפנו אותי למקורות הדנים בזה או תשובות מחכימות ייש"כ.

 

[א.א]

הבסיס הוא
דכל היכא דאיכא מחלוקת אפשר לעשות כן כבואר במ"ב בסמוך
וכיון שעל בחורי ישיבות יש מחלוקת רשאי לעשות כן
וכן מבואר בספר הנפלא אור המועד זאדא

משנה ברורה סימן תרעז ס"ק טז
(טז) וכן נוהגין - וכן סתמו [כד] הרבה אחרונים. ויש מן הפוסקים [כה] שסוברין אחרי דחז"ל פטרוהו ע"י הדלקת אשתו לא כל כמיניה לומר איני רוצה לצאת בשל אשתי וידליק [כו] בלא ברכה. והנה אף דודאי אין למחות ביד הנוהגין לברך אחרי דהרבה אחרונים הסכימו לברך מ"מ טוב יותר [כז] להדר לשמוע הברכות מפי אחר ויענה אמן [ויכוין לצאת בהן] וידליק נרותיו או יראה לשער להדליק נרותיו ולברך עליהן זמן מה קודם שמדלקת אשתו בביתו דהיינו שהיא מדלקת אחר מעריב כמנהג העולם והוא ידליק קודם מעריב:

 

[אהבת תורת ה']

כן ראיתי להרב יהודה ברכה בספר ברכת יהודה (ח"ה סי' סו, ח"ו סי' ל) שהגדיר בצורה נפלאה העניין.
אך בדעת מרן הרב יצחק שליט"א לא מצאתי דעה נחרצת דהא כתב בחנוכה (תש"פ) בגליונות בסוף גליון לג, דנראה דיש לבעל דינא לחלק בין בן ארץ ישראל לחו"ל ונראה שעדיין נוקט להחמיר....