ב"ה
אעתיק כאן את המשך שאלת הרב השואל, שהוסיף לי באופן פרטי, וז"ל:
לכבוד הרב שלום רב
מה ששאלתי כאן, ברצוני להוסיף שאחר חיפוש מצאתי מפורש באבקת רוכל ס' ב' שיש ליתן חצי מרווחיו. וכ"כ ביבי"א ח"ז יו"ד ס' יז' בהערה 1 שדייק כן מהש"ך. ובספר פסקים ותשובות ס' רמו' ס"ק יב עמ' רנז בשם הרבה פוסקים. ושם כתב שאם לא נותן חצי מרווחיו אלא סכום מסוים, יכולים לסכם שיהיה חלק מתורתו לפי ערך מה שנותן לו.
אך השאלה היא באברך ממוצע שמרויח מעט מהכולל, וגם אשתו עובדת, אך עדיין אינו מספיק במאה אחוז וכ"ש שאינו חי ברווח. וכתב באבקת רוכל שאם יש לו כדי פרנסתו אסור לו לעשות הסכם יששכר וזבולון כי הוא מבזה את התורה שלא לצורך. אך- מי שאינו מרויח כדי פרנסתו ואם לא יתנה עם זה יצטרך לחזור אחר פרנסתו ויתבטל מדברי תורה לגמרי ולכן הותר לו לתת חצי חלק שכר עסק תורתו לחבירו כדי שיתן לו חצי מה שהוא מרויח והרי זה דומה לעוסק בתורה חצי היום ועוסק במלאכה חצי היום אבל אם הוא מרויח כדי פרנסתו אסור להתנות ואם התנה הרי הוא בכלל בוזה דבר ה' כדאמרן. עכ"ל.
האם כוונתו שרק אם חי ממש בדוחק וזה שאמר שאם לא יתנה יצטרך לחזור אחר פרנסתו ויתבטל מן התורה, הא לאו הכי שמצליח להסתדר אך פעמים 'סוגר את החודש' ופעמים שלא, אסור לו לעשות הסכם. או דלא שנא.
ואם קשה ל'זבולון' ליתן סכום כל כך גדול, האם יכולים לעשות הסכם עם תנאי, שאם כלפי שמיא מועיל ליששכר וזבולון יתחלקו בשכר הלימוד התורה. ואם אינו מועיל, יתחלקו בשכר לימוד התורה כנגד אותו סכום שנותן.
אשמח מאוד לקבל תשובה מהרב הלכה למעשה
נ.ב.
מה שכתבתי: "ושם כתב שאם לא נותן חצי מרווחיו אלא סכום מסוים, יכולים לסכם שיהיה חלק מתורתו לפי ערך מה שנותן לו",
אחר העיון ראיתי שהמקור הוא החיד"א שדייק כן מר' ירוחם,
ולכן לגבי סכום ההשתתפות, האם יכולים ליתן מעשר, וזה מועיל ללומד התורה, ולהתנות שכנגד הסכום המעשר יקבלו שכר בשמים?
תודה רבה
אעתיק כאן את המשך שאלת הרב השואל, שהוסיף לי באופן פרטי, וז"ל:
לכבוד הרב שלום רב
מה ששאלתי כאן, ברצוני להוסיף שאחר חיפוש מצאתי מפורש באבקת רוכל ס' ב' שיש ליתן חצי מרווחיו. וכ"כ ביבי"א ח"ז יו"ד ס' יז' בהערה 1 שדייק כן מהש"ך. ובספר פסקים ותשובות ס' רמו' ס"ק יב עמ' רנז בשם הרבה פוסקים. ושם כתב שאם לא נותן חצי מרווחיו אלא סכום מסוים, יכולים לסכם שיהיה חלק מתורתו לפי ערך מה שנותן לו.
אך השאלה היא באברך ממוצע שמרויח מעט מהכולל, וגם אשתו עובדת, אך עדיין אינו מספיק במאה אחוז וכ"ש שאינו חי ברווח. וכתב באבקת רוכל שאם יש לו כדי פרנסתו אסור לו לעשות הסכם יששכר וזבולון כי הוא מבזה את התורה שלא לצורך. אך- מי שאינו מרויח כדי פרנסתו ואם לא יתנה עם זה יצטרך לחזור אחר פרנסתו ויתבטל מדברי תורה לגמרי ולכן הותר לו לתת חצי חלק שכר עסק תורתו לחבירו כדי שיתן לו חצי מה שהוא מרויח והרי זה דומה לעוסק בתורה חצי היום ועוסק במלאכה חצי היום אבל אם הוא מרויח כדי פרנסתו אסור להתנות ואם התנה הרי הוא בכלל בוזה דבר ה' כדאמרן. עכ"ל.
האם כוונתו שרק אם חי ממש בדוחק וזה שאמר שאם לא יתנה יצטרך לחזור אחר פרנסתו ויתבטל מן התורה, הא לאו הכי שמצליח להסתדר אך פעמים 'סוגר את החודש' ופעמים שלא, אסור לו לעשות הסכם. או דלא שנא.
ואם קשה ל'זבולון' ליתן סכום כל כך גדול, האם יכולים לעשות הסכם עם תנאי, שאם כלפי שמיא מועיל ליששכר וזבולון יתחלקו בשכר הלימוד התורה. ואם אינו מועיל, יתחלקו בשכר לימוד התורה כנגד אותו סכום שנותן.
אשמח מאוד לקבל תשובה מהרב הלכה למעשה
נ.ב.
מה שכתבתי: "ושם כתב שאם לא נותן חצי מרווחיו אלא סכום מסוים, יכולים לסכם שיהיה חלק מתורתו לפי ערך מה שנותן לו",
אחר העיון ראיתי שהמקור הוא החיד"א שדייק כן מר' ירוחם,
ולכן לגבי סכום ההשתתפות, האם יכולים ליתן מעשר, וזה מועיל ללומד התורה, ולהתנות שכנגד הסכום המעשר יקבלו שכר בשמים?
תודה רבה
ב"ה
לכבוד ידידינו הרב יובל קורסיה נר"ו,
שלום וברכה,
בענין הסכם של תמיכה בלומדי תורה, שיתחלקו התומך והלומד בנכסים וכן בזכות התורה, חלק כחלק יאכלו, שכבודו הביא מדברי מרן באבקת רוכל סי' ב, שאם יש ללומד כדי פרנסתו ובכל זאת מסכים לתנאי של תמיכה כזו, נמצא שמבזה בזה את ערך התורה, וכתב שם דברים חמורים בזה, ושאל כבודו על הגדר בזה לאברך בן דורנו מתי נחשב שיש לו כדי פרנסתו, וזו נ"מ חשובה למעשה.
אולם לענ"ד כל דברי מרן הנזכרים, אינם אלא לפי השיטה שבהסכם יששכר וזבולון, נגרע מחלקו של הלומד ועובר לחלקו של התומך, וכמבואר בספר הליכות עולם ח"ח (עמ' שמב) בשם ספר דרשות מהר"ש מלכו בשם הגאון רבי משה גלאנטי, ע"ש. וכן קודם לכן ביאר בהליכו"ע (עמ' שמא) דלכאורה כך היא משמעות דברי הראשונים ונושאי כלי הש"ע. ע"ש. שדוקא לפי שיטה זו, נמצא הלומד שמסכים על תנאי שגורע חלקו ושכרו מכל עמלו בתורה הקדושה, אם אינו מוכרח לזה כדי שיוכל לשבת וללמוד, נמצא מבזה ומזלזל בזכות חלקו בלימוד התורה, ושייכים כל דברי מרן באבקת רוכל הנזכרים.
אבל לפי מה שהוסיף מרן זיע"א בהליכות עולם (שם), להביא מהגאון מהר"ח בן עטר זיע"א, ומרן החיד"א, ועוד, שביארו דלעולם לא נגרע חלקו של הלומד בתשלום שכר התומך, והקב"ה נותן לשניהם שכרם משלם, מאוצרו הטוב, ולא נגרע מן הנר שידליקו ממנו נר אחר, וכן נקיט ואזיל לענין מעשה, ע"ש. נמצא שבהסכמת הלומד, אף אם יש לו כדי פרנסתו בדיוק, אם מסכים להתנות בעבור שתהיה לו הרווחה יותר, ובכך יצליח יותר בלימודו, דשמעתתא בעיא צילותא, (אך יזהר שפעמים הוא לרועץ, ומבטלו יותר ממה שמסייעו, ואין כאן מקומו), נראה ברור שאין בזה סרך זלזול חלילה בזכות חלק תורתו, שהרי יודע שאינו מפסיד מאומה מזכותו וחלקו בכל עמלו, ורק מקבל אפשרות ללמוד יותר בנחת ומתוך ישוב הדעת, ובעד זה זוכה התומך לשכר גדול בעולם הזה ובעולם הבא, ומה בכך, מיניה ומיניה יתקלס עילאה.
ובענין האם צריך דוקא חצי חצי או לא, ומה הגדר בזה, הנה לפע"ד יש לילך אחר הטעם, ולפי המבואר בגמ' סוטה (כא.), ושאר מקומות, הובאו בהליכות עולם שם (עמ' שמ והלאה), אין באמת שום אפשרות למכור או ליתן או לקבל זכות בחלק תורתו של חברו, ואפילו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו, אלא שכאשר התומך מסייע את הלומד בתחילת דרכו או באמצע, על מנת שיוכל לישב רכון על התורה ועבודת ה' בכל מאודו, בישוב הדעת וללא עול דרך ארץ, שיטרידו בלימודו, נמצא שכל האפשרות של הלומד להיות מחובר ומעורה בתורה, ולהתעלות ע"י עמלה והתמדתה ושקידתה, נזקפים לזכותו של התומך, שבלעדיו לא היה זה שוקד על תלמודו, ולא היה מחובר בתורה כדבעי בישוב הדעת ומתעלה על ידה, ולכן זה לא שכר כתשלום על מה שעשה, אלא השותפות שלו היא עובדה קיימת, שמכוחו נעשה כל אותו לימוד, ומכוחו נעשה זה ת"ח גברא רבה, ומכוחו כל מה שנעשה זה לומד ומלמד ופוסק הלכות ומזכה הרבים בתורתו כל ימי חייו, ולכן יש לו שותפות מלאה לפי ערך התמיכה והחלק שלו בשקידתו ועמלו של זה.
ולפי זה נמצא, שהנותן מעשר לת"ח ע"מ להיות עמו שותף לפי ערך הממון שנתן לו, אם מדובר בסכום שנרגש יפה אצל הלומד, ומיסב לו שלווה וישוב הדעת לשקוד על תלמודו יותר בהשקט ובטח, נעשה שותף מלא לתורתו ועבודתו של זה לפי ערך החלק שהיקל עליו והוסיף בזכותו בשקידה וישוב הדעת. אבל אם הסכום הוא לא בא לידי ביטוי עד כדי כך, רק מסייע ללומד בקניה או שתיים, או בתשלום חשבון או שתיים, אבל עיקר העול נשאר כמות שהיה, או שכבר קדם תומך אחר והסיר את עיקר העול מעל זה הלומד, נמצא שאין כאן שותפות בעצם זכות לימודו, אלא מצוות צדקה גדולה וחשובה לעמלי תורה, שערכה לא יסולא בפז.
ואם רוצה ליתן מעשרות, ושיהיה לו "חלק בתורה", אבל אין הסכום מגיע לשיעור שיכול להסיר עול מהלומד עד כדי כך, נראה שיש עיצה ליתן את המעשרות בעבור לימוד של ספר או נושא מסויים, או בעבור זמן מסויים של לימוד, וכדומה, משהו שלא היה בלעדי התרומה הזו שנותן, ומכח התרומה שנותן, יושבים ועוסקים באותו הלימוד ובאותו הזמן, נמצא שיש לו חלק ושותפות מלאה באותו הלימוד, חלק כחלק יאכלו, ובצל החכמה בצל הכסף, ואשרי לו בזה ובבא.
הנלע"ד כתבתי בס"ד,
ביקרא דאורייתא
--------------------------------
נ.ב. לענ"ד בכל אופן שעושים את ההסכמים הנ"ל, ראוי לעשות הסכם ברור שיהיה כתוב בסגנון זה:
ב"ה
הסכם יששכר וזבולון
הנני החתום מטה מצהיר בזה כי באתי עם ידידינו היקר ה"ה __________ בהסכם שותפות, בחלק לימוד התורה שאני לומד בזכות תמיכתו הנכבדת, שנותן ממון מזמן לזמן כפי שמסוכם בינינו בע"פ, ע"מ שאוכל לישב ולעסוק בתורה הקדושה יותר בישוב הדעת בעזרת ה' יתברך.
והנני לגלות דעתי, כי הסכם זה נעשה חלק כחלק, ע"פ דעת רבותינו הקדושים רבנו חיים בן עטר, ומרן החיד"א, וגאון עוזנו מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, וכמו שביאר בספרו הבהיר הליכות עולם חלק שמיני.
ויה"ר שזכות התורה הקדושה וזכות רבותינו, תעמוד לנדיב הנזכר ולבני ביתו ........
חתימת הלומד_________________ חתימת התומך____________________
לכבוד ידידינו הרב יובל קורסיה נר"ו,
שלום וברכה,
בענין הסכם של תמיכה בלומדי תורה, שיתחלקו התומך והלומד בנכסים וכן בזכות התורה, חלק כחלק יאכלו, שכבודו הביא מדברי מרן באבקת רוכל סי' ב, שאם יש ללומד כדי פרנסתו ובכל זאת מסכים לתנאי של תמיכה כזו, נמצא שמבזה בזה את ערך התורה, וכתב שם דברים חמורים בזה, ושאל כבודו על הגדר בזה לאברך בן דורנו מתי נחשב שיש לו כדי פרנסתו, וזו נ"מ חשובה למעשה.
אולם לענ"ד כל דברי מרן הנזכרים, אינם אלא לפי השיטה שבהסכם יששכר וזבולון, נגרע מחלקו של הלומד ועובר לחלקו של התומך, וכמבואר בספר הליכות עולם ח"ח (עמ' שמב) בשם ספר דרשות מהר"ש מלכו בשם הגאון רבי משה גלאנטי, ע"ש. וכן קודם לכן ביאר בהליכו"ע (עמ' שמא) דלכאורה כך היא משמעות דברי הראשונים ונושאי כלי הש"ע. ע"ש. שדוקא לפי שיטה זו, נמצא הלומד שמסכים על תנאי שגורע חלקו ושכרו מכל עמלו בתורה הקדושה, אם אינו מוכרח לזה כדי שיוכל לשבת וללמוד, נמצא מבזה ומזלזל בזכות חלקו בלימוד התורה, ושייכים כל דברי מרן באבקת רוכל הנזכרים.
אבל לפי מה שהוסיף מרן זיע"א בהליכות עולם (שם), להביא מהגאון מהר"ח בן עטר זיע"א, ומרן החיד"א, ועוד, שביארו דלעולם לא נגרע חלקו של הלומד בתשלום שכר התומך, והקב"ה נותן לשניהם שכרם משלם, מאוצרו הטוב, ולא נגרע מן הנר שידליקו ממנו נר אחר, וכן נקיט ואזיל לענין מעשה, ע"ש. נמצא שבהסכמת הלומד, אף אם יש לו כדי פרנסתו בדיוק, אם מסכים להתנות בעבור שתהיה לו הרווחה יותר, ובכך יצליח יותר בלימודו, דשמעתתא בעיא צילותא, (אך יזהר שפעמים הוא לרועץ, ומבטלו יותר ממה שמסייעו, ואין כאן מקומו), נראה ברור שאין בזה סרך זלזול חלילה בזכות חלק תורתו, שהרי יודע שאינו מפסיד מאומה מזכותו וחלקו בכל עמלו, ורק מקבל אפשרות ללמוד יותר בנחת ומתוך ישוב הדעת, ובעד זה זוכה התומך לשכר גדול בעולם הזה ובעולם הבא, ומה בכך, מיניה ומיניה יתקלס עילאה.
ובענין האם צריך דוקא חצי חצי או לא, ומה הגדר בזה, הנה לפע"ד יש לילך אחר הטעם, ולפי המבואר בגמ' סוטה (כא.), ושאר מקומות, הובאו בהליכות עולם שם (עמ' שמ והלאה), אין באמת שום אפשרות למכור או ליתן או לקבל זכות בחלק תורתו של חברו, ואפילו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו, אלא שכאשר התומך מסייע את הלומד בתחילת דרכו או באמצע, על מנת שיוכל לישב רכון על התורה ועבודת ה' בכל מאודו, בישוב הדעת וללא עול דרך ארץ, שיטרידו בלימודו, נמצא שכל האפשרות של הלומד להיות מחובר ומעורה בתורה, ולהתעלות ע"י עמלה והתמדתה ושקידתה, נזקפים לזכותו של התומך, שבלעדיו לא היה זה שוקד על תלמודו, ולא היה מחובר בתורה כדבעי בישוב הדעת ומתעלה על ידה, ולכן זה לא שכר כתשלום על מה שעשה, אלא השותפות שלו היא עובדה קיימת, שמכוחו נעשה כל אותו לימוד, ומכוחו נעשה זה ת"ח גברא רבה, ומכוחו כל מה שנעשה זה לומד ומלמד ופוסק הלכות ומזכה הרבים בתורתו כל ימי חייו, ולכן יש לו שותפות מלאה לפי ערך התמיכה והחלק שלו בשקידתו ועמלו של זה.
ולפי זה נמצא, שהנותן מעשר לת"ח ע"מ להיות עמו שותף לפי ערך הממון שנתן לו, אם מדובר בסכום שנרגש יפה אצל הלומד, ומיסב לו שלווה וישוב הדעת לשקוד על תלמודו יותר בהשקט ובטח, נעשה שותף מלא לתורתו ועבודתו של זה לפי ערך החלק שהיקל עליו והוסיף בזכותו בשקידה וישוב הדעת. אבל אם הסכום הוא לא בא לידי ביטוי עד כדי כך, רק מסייע ללומד בקניה או שתיים, או בתשלום חשבון או שתיים, אבל עיקר העול נשאר כמות שהיה, או שכבר קדם תומך אחר והסיר את עיקר העול מעל זה הלומד, נמצא שאין כאן שותפות בעצם זכות לימודו, אלא מצוות צדקה גדולה וחשובה לעמלי תורה, שערכה לא יסולא בפז.
ואם רוצה ליתן מעשרות, ושיהיה לו "חלק בתורה", אבל אין הסכום מגיע לשיעור שיכול להסיר עול מהלומד עד כדי כך, נראה שיש עיצה ליתן את המעשרות בעבור לימוד של ספר או נושא מסויים, או בעבור זמן מסויים של לימוד, וכדומה, משהו שלא היה בלעדי התרומה הזו שנותן, ומכח התרומה שנותן, יושבים ועוסקים באותו הלימוד ובאותו הזמן, נמצא שיש לו חלק ושותפות מלאה באותו הלימוד, חלק כחלק יאכלו, ובצל החכמה בצל הכסף, ואשרי לו בזה ובבא.
הנלע"ד כתבתי בס"ד,
ביקרא דאורייתא
--------------------------------
נ.ב. לענ"ד בכל אופן שעושים את ההסכמים הנ"ל, ראוי לעשות הסכם ברור שיהיה כתוב בסגנון זה:
ב"ה
הסכם יששכר וזבולון
הנני החתום מטה מצהיר בזה כי באתי עם ידידינו היקר ה"ה __________ בהסכם שותפות, בחלק לימוד התורה שאני לומד בזכות תמיכתו הנכבדת, שנותן ממון מזמן לזמן כפי שמסוכם בינינו בע"פ, ע"מ שאוכל לישב ולעסוק בתורה הקדושה יותר בישוב הדעת בעזרת ה' יתברך.
והנני לגלות דעתי, כי הסכם זה נעשה חלק כחלק, ע"פ דעת רבותינו הקדושים רבנו חיים בן עטר, ומרן החיד"א, וגאון עוזנו מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, וכמו שביאר בספרו הבהיר הליכות עולם חלק שמיני.
ויה"ר שזכות התורה הקדושה וזכות רבותינו, תעמוד לנדיב הנזכר ולבני ביתו ........
חתימת הלומד_________________ חתימת התומך____________________
בקונטרס המצורף מבארים את ההסכם בין יששכר וזבולון, ונוגעים בכל השאלות בנושא למשל:
1. איך שייך למכור דבר רוחני
2. האם יששכר מפסיד החלק שמכר
3. איך עושים את ההסכם
4. האם זה לכתחילה או בדיעבד
ועוד הרבה שאלות
יוצא לאור בס"ד
ע"י הרב דוד מרקוס, מו"צ במודיעין עילית ובקו ההלכה ומדריך חתנים, טל': 053-3117926
ביום ט' סיון לע"נ רבקה בת ר' שלמה ע"ה. נ.ל.ב.ע בט' סיון תשס"ה. ת.נ.צ.ב.ה
1. איך שייך למכור דבר רוחני
2. האם יששכר מפסיד החלק שמכר
3. איך עושים את ההסכם
4. האם זה לכתחילה או בדיעבד
ועוד הרבה שאלות
יוצא לאור בס"ד
ע"י הרב דוד מרקוס, מו"צ במודיעין עילית ובקו ההלכה ומדריך חתנים, טל': 053-3117926
ביום ט' סיון לע"נ רבקה בת ר' שלמה ע"ה. נ.ל.ב.ע בט' סיון תשס"ה. ת.נ.צ.ב.ה
איפה?
(למעלה הו"ד בהליכות עולם דאינו מפסיד).
ישועה ורחמים
Active member
היכן אפשר לראות את הנוסח הזה?
ישועה ורחמים
Active member
מצאתי כאן נוסח מאוד קרוב