י"ג מידות של רחמים

[בדרכו נלך]

מר"ן זיע"א כתב בחזו"ע על ימים נוראים שאם לא הגיע מנין אזי יאמרו י"ג מידות של רחמים בטעמי המקרא כל אחד במקומו.
אמנם כתב הראשל"צ בילקוט יוסף כהבן איש חי שאם מתפלל יחיד (או עם חסידים) שיאמר רק פעם אחד י"ג מידות של רחמים בטעמי המקרא,
ואת השאר יאמר אל מלך עד "כמו שהודעת לענו מקדם".
ואם כן מה ההלכה - האם הרב חזר בו שכך העיקר, או אולי שזה דין מיוחד בסליחות (ולכאורה לא מסתבר לומר כן שהרי סליחות פחות חמור מתפילה) ?

 

[בנימין לוריא]

השאלה היא שאלה כללית.
אם יש אפשרות לומר ביחיד עם טעמים, למה פסק שמי שמתפלל עם אשכנזים לא יאמר י"ג מידות בטעמים.
והתשובה היא שאם כולם לא אומרים י"ג מידות, עדיף לא להרבות בכך.

 

[בדרכו נלך]

לשיטתך אם כולם אומרים זה בסדר?
יכול להיות שזה חילוק טוב, אבל עדיין העיקר חסר מהספר שהרב לא ביאר זאת דיו -
כמה אנשים צריך שיהיו? הרי הרב שם כתב שאין מניין וגם לא יגיע מניין ולכן כתב שיאמרו י"ג מידות לפי הסדר.

 

[בדרכו נלך]

וזה קשה שהרי לכאורה מה החילוק בין סליחות לתפילה? הרי סליחות זה לא חובה כמו תפילה - ואם כן מדוע בתפילה יאמר פעם אחת ותו לא?

 

[בדרכו נלך]

האם יש למישהו חילוק או הסבר בדברי מר"ן זיע"א?

 

[nati]

המציאות היא שבסליחות יש התעוררות גדולה ביג מידות משא"כ בתפילה.

 

[בדרכו נלך]

המציאות היא שבסליחות יש התעוררות גדולה ביג מידות משא"כ בתפילה.

בסדר שיש התעוררות גדולה, אבל לדינא מה זה משנה את המציאות שהאם יש לומר או לא?
אם צריך לומר אז גם בתפילה ששם זה יותר חובה, משא"כ בסליחות... וצ"ע

 

[מרפסן איגרי]

ראיתי באחד הספרים (כרגע לא זוכר מי) שהוכיח מחזו"ע הנ"ל שמרן סבר שמותר לומר את כל הי"ג מידות לא כמו המכתב המובא בילקוט יוסף

 

[מרפסן איגרי]

מצאתי