רש"י מפרש ש"האלוקים" זה המלאך.
וכ"כ בתרגום יונתן.
ועי' ברא"ה סוכה ה' ב' שזה מלאכים.
ובחזקוני ובכלי יקר כתבו שהכוונה שכשם שהרואה פני אלוקים בעלייה לרגל צריך להביא קרבן - גם אני רוצה להביא לך מנחה.
וכ"ה בבראשית רבה ע"ח י"ב, ועיי"ש עוד.
וכ"נ בבראשית רבה ע"ה י', וז"ל: ואף יעקב היה מזכיר לעשו שמו של הקב"ה ליראו ולבהלו שנא' כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים. ועיי"ש
ובאונקלוס פירש "רברביא", ונראה שהכוונה שמחשיב את ראיית פניו כאילו ראה שרים בשר ודם.
ולכאורה הנפק"מ אם צריך לקדש את המילה "אלוקים", שהרה"ג ר' יהושע גריינימן הביא מהרעק"א יו"ד רע"ו ס"ט בשם מסכת סופרים שהוא חול.
ולכאורה זה א"ש עם אונקלוס וכן לרש"י ודעימיה, כי לא צריך לקדש שם מלאך; אך למדרש רבה והחזקוני והכלי יקר לכאורה הוא קודש [בין לענין שאסור למוחקו בין לענין שצריך הסופר לקדש].
וכ"כ בתרגום יונתן.
ועי' ברא"ה סוכה ה' ב' שזה מלאכים.
ובחזקוני ובכלי יקר כתבו שהכוונה שכשם שהרואה פני אלוקים בעלייה לרגל צריך להביא קרבן - גם אני רוצה להביא לך מנחה.
וכ"ה בבראשית רבה ע"ח י"ב, ועיי"ש עוד.
וכ"נ בבראשית רבה ע"ה י', וז"ל: ואף יעקב היה מזכיר לעשו שמו של הקב"ה ליראו ולבהלו שנא' כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים. ועיי"ש
ובאונקלוס פירש "רברביא", ונראה שהכוונה שמחשיב את ראיית פניו כאילו ראה שרים בשר ודם.
ולכאורה הנפק"מ אם צריך לקדש את המילה "אלוקים", שהרה"ג ר' יהושע גריינימן הביא מהרעק"א יו"ד רע"ו ס"ט בשם מסכת סופרים שהוא חול.
ולכאורה זה א"ש עם אונקלוס וכן לרש"י ודעימיה, כי לא צריך לקדש שם מלאך; אך למדרש רבה והחזקוני והכלי יקר לכאורה הוא קודש [בין לענין שאסור למוחקו בין לענין שצריך הסופר לקדש].
