בדרושי וחידושי רעק"א על התורה הובא בשמו, בזה"ל:
ויש לדקדק דכיון דכתיב "והשיבך על כנך" למה צריך לומר "ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון", ושנית האיך בטח יוסף על שר המשקים הרי כתוב "ארור הגבר אשר יבטח באדם". ונראה לפרש כי כן טבע האדם שאם יושם במשמר עבור שנתפס בגניבת כסף מחליט בדעתו שאם יעזרהו השי״ת לצאת ממשמר הזה אזי אפילו אם יבואו בני אדם למכור לו זהב גם כן לא יקנה עוד, כי מכח זה בא לבית המשמר, וגם כאן תמיד חשב שר המשקים שאם יצא מבית המשמר יהא תמיד מחפש יותר שלא יהא שום זבוב במשקה, כי מכח זה בא לבית המשמר. אמנם יוסף אמר לו "והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו" שאין צריך חיפוש יותר ממה שהיה בראשונה, כי החיפוש כמו שהיה בראשונה מספיק, אלא מה׳ היתה זאת שהיה זבוב במשקה, "כי אם" למען "זכרתני אתך כאשר ייטב לך".
וזה מיישב הלשון "כי אם", שלכאורה זה מילת נתינת טעם, אלא התירוץ שכל מה שהקב"ה הביא אותו לכאן - זה בגלל המטרה הזאת.
ובילקוט לקח טוב הביא מ'אזנים לתורה' להגר"ז סורוצקין, בשם הגרי"ז בשם אביו הגר"ח, שפעם נפוליון לאחר נצחונו עשו לו מסיבה, וביקש שגם אחד מהיהודים יבוא לדרוש; ודרש הרב שמהו דקדוק המילה "כי", אלא שבד"כ כשמשליכים שר למאסר - הוא אחרי שבדקו ומצאו שהוא כנראה האשם, וא"כ אף אם ישחררוהו לא יזכה לחזור לתפקידו, ולכן כשיוסף פתר לו שיחזור לתפקידו - ראה ששר המשקים מתפלא, ולכן אמר לו שאכן הפעם לא חקרו, אלא משמים נסתבב שיושלך לכלא כדי שישחרר את יוסף.
והמשיך הרב שמה שהקב"ה הביאו למקום זה וניצחונותיו - הוא בשביל שייטיב לעם ישראל. ועיי"ש באריכות.
ובילקוט לקח טוב הביא מ'אזנים לתורה' להגר"ז סורוצקין, בשם הגרי"ז בשם אביו הגר"ח, שפעם נפוליון לאחר נצחונו עשו לו מסיבה, וביקש שגם אחד מהיהודים יבוא לדרוש; ודרש הרב שמהו דקדוק המילה "כי", אלא שבד"כ כשמשליכים שר למאסר - הוא אחרי שבדקו ומצאו שהוא כנראה האשם, וא"כ אף אם ישחררוהו לא יזכה לחזור לתפקידו, ולכן כשיוסף פתר לו שיחזור לתפקידו - ראה ששר המשקים מתפלא, ולכן אמר לו שאכן הפעם לא חקרו, אלא משמים נסתבב שיושלך לכלא כדי שישחרר את יוסף.
והמשיך הרב שמה שהקב"ה הביאו למקום זה וניצחונותיו - הוא בשביל שייטיב לעם ישראל. ועיי"ש באריכות.