במגדלות מרקחים (נדפס לע"נ הרב מנחם מנדל ב"ר זאב) כתב וז"ל: הקשו האחרונים איך היה מותר לרבקה ליתן את בגדי החמודות ליעקב, הרי הוי גזל. ורבינו הגר"ד לנדו שליט"א אמר ליישב, דהנה בבבא קמא קיט. נחלקו לגבי ממון מוסר, חד אמר מותר לאבדו ביד דגופו מותר כדאמרינן בע"ז כו: דמוסר מורידין לבור ולא מעלין, ממונו לא כל שכן, וחד אמר אסור לאבדו ביד דילמא הוה ליה זרעא וכתיב יכין רשע וצדיק ילבש. ומבואר בעבודה זרה שם דמשומד לעבוד עבודה זרה נחשב מין ודינו הוא שמורידין לבור ולא מעלין, וא"כ דינו כדין מוסר לענין זה, וכן מבואר במרדכי קידושין סי' תצ"ב. ובקידושין יח. איתא דעשו היה ישראל מומר, ועי' בבא בתרא טז: דעשו כפר בעיקר. א"כ הוי ליה בדין מורידין ולא מעלין.
ומעתה אתי שפיר, לא מיבעיא להסוברים שממונו מותר מכל שכן מגופו, אלא אף למ"ד דממונו אסור היינו משום דילמא הוי ליה זרעא מעליא, א"כ הכא שאינו נוטלו לעולם ודעתו להחזיר אח"כ, א"כ אין זה מונע מהבנים לירש ולא שייך טעם "יכין וצדיק ילבש", עכ"ל המגדלות מרקחים.
ולכאורה אפשר לומר באופן אחר למבואר ברש"י כ"ד ל"ו שיצחק רצה לברך הבכור, ולא ידע מהמכירה, א"כ יוצא שכשעשיו בא לקבל הבכורה הוא כאילו גוזל מיעקב, וזה ודאי שמותר ליקח מהבא לגזול, חפץ שימנע מהגזל, וממילא אפשר לקחת את הבגדים.
ומעתה אתי שפיר, לא מיבעיא להסוברים שממונו מותר מכל שכן מגופו, אלא אף למ"ד דממונו אסור היינו משום דילמא הוי ליה זרעא מעליא, א"כ הכא שאינו נוטלו לעולם ודעתו להחזיר אח"כ, א"כ אין זה מונע מהבנים לירש ולא שייך טעם "יכין וצדיק ילבש", עכ"ל המגדלות מרקחים.
ולכאורה אפשר לומר באופן אחר למבואר ברש"י כ"ד ל"ו שיצחק רצה לברך הבכור, ולא ידע מהמכירה, א"כ יוצא שכשעשיו בא לקבל הבכורה הוא כאילו גוזל מיעקב, וזה ודאי שמותר ליקח מהבא לגזול, חפץ שימנע מהגזל, וממילא אפשר לקחת את הבגדים.
