מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ידך בעורף אויביך (מט ח)
במדרש תהלים מזמור י"ח, פסוק זה מדבר ביהודה, שהרג את עשו בזמן שנכנס למערת המכפלה עם יעקב לקבור את יצחק אבינו, נכנס יהודה ומצא את עשו מבקש להרוג את אביו, "מיד עמד יהודה והורגו מאחריו, ולמה לא הרגו מנגד פניו, לפי שהיה קלסתר פניו דומה לאביו, לפיכך חלק לו כבוד והרגו מאחריו, והוא שיעקב אביו מברכו ידך בעורף אויביך", ע"כ. ויש לעיין לפי זה בסדר הכתובים, שהרי מעשה מכירת יוסף היה קודם לכן, דהא יצחק אבינו היה קיים בזמן מכירת יוסף, וא"כ היה ראוי להקדים "מטרף בני עלית" ואח"כ "ידך בעורף אויביך".
ויש לומר דהנה במדרש בראשית רבתי (ויחי מט ו) "ובקהלם אל תחד כבודי", אמר יעקב אבינו, כשנקהלו למכור את יוסף לא חסו על כבודי, הקב"ה צוה על הרשעים "לא תלין נבלתו" על שהוא עשוי בצלם אלקים, יוסף שהוא עשוי באיקונין שלי שנאמר "כי בן זקונים הוא לו" שהיה זיו איקונין שלו דומה לאביו, היה להם לחוש לכבודי שלא למכרו לעבד. נמצא שבמכירת יוסף היה חטא גם מצד שביזו לזיו איקונין של יוסף שהיה דומה לשל יעקב אבינו, שיהיה מכור לעבד.
והנה השבטים כבר חזרו בתשובה על מכירת יוסף, כמו שאמרו אבל אשמים אנחנו וגו', אכן אמרו חכמים ביומא פו: היכי דמי בעל תשובה, כגון שאותו נסיון שחטא בו בא לידו שנית וניצול הימנו. אם כן גמר תשובתו של יהודה שמכר את יוסף ולא חש לביזוי דיוקנו של אביו, היה בזה שעכשיו דקדק להרוג את עשו מאחוריו ולא בפניו, ובזה נתן כבוד לדיוקנו של אביו וכמו שאמרו במדרש תהלים הנ"ל.
וזהו שאמר יעקב אבינו, "ידך בעורף אויביך" מטעם שחסת על כבוד דיוקני, ובזה "מטרף בני עלית" שיצאת מידי החטא של מכירת יוסף בתשובת המשקל כנגד, וכנ"ל.
ידך בעורף אויביך (מט ח)
במדרש תהלים מזמור י"ח, פסוק זה מדבר ביהודה, שהרג את עשו בזמן שנכנס למערת המכפלה עם יעקב לקבור את יצחק אבינו, נכנס יהודה ומצא את עשו מבקש להרוג את אביו, "מיד עמד יהודה והורגו מאחריו, ולמה לא הרגו מנגד פניו, לפי שהיה קלסתר פניו דומה לאביו, לפיכך חלק לו כבוד והרגו מאחריו, והוא שיעקב אביו מברכו ידך בעורף אויביך", ע"כ. ויש לעיין לפי זה בסדר הכתובים, שהרי מעשה מכירת יוסף היה קודם לכן, דהא יצחק אבינו היה קיים בזמן מכירת יוסף, וא"כ היה ראוי להקדים "מטרף בני עלית" ואח"כ "ידך בעורף אויביך".
ויש לומר דהנה במדרש בראשית רבתי (ויחי מט ו) "ובקהלם אל תחד כבודי", אמר יעקב אבינו, כשנקהלו למכור את יוסף לא חסו על כבודי, הקב"ה צוה על הרשעים "לא תלין נבלתו" על שהוא עשוי בצלם אלקים, יוסף שהוא עשוי באיקונין שלי שנאמר "כי בן זקונים הוא לו" שהיה זיו איקונין שלו דומה לאביו, היה להם לחוש לכבודי שלא למכרו לעבד. נמצא שבמכירת יוסף היה חטא גם מצד שביזו לזיו איקונין של יוסף שהיה דומה לשל יעקב אבינו, שיהיה מכור לעבד.
והנה השבטים כבר חזרו בתשובה על מכירת יוסף, כמו שאמרו אבל אשמים אנחנו וגו', אכן אמרו חכמים ביומא פו: היכי דמי בעל תשובה, כגון שאותו נסיון שחטא בו בא לידו שנית וניצול הימנו. אם כן גמר תשובתו של יהודה שמכר את יוסף ולא חש לביזוי דיוקנו של אביו, היה בזה שעכשיו דקדק להרוג את עשו מאחוריו ולא בפניו, ובזה נתן כבוד לדיוקנו של אביו וכמו שאמרו במדרש תהלים הנ"ל.
וזהו שאמר יעקב אבינו, "ידך בעורף אויביך" מטעם שחסת על כבוד דיוקני, ובזה "מטרף בני עלית" שיצאת מידי החטא של מכירת יוסף בתשובת המשקל כנגד, וכנ"ל.
