כבוד יום

[א.א]

כבוד יום עדיף מכבוד לילה כנזכר בש"ע רעא ס"ג השאלה למה אשמח לדעת סברא

 

[ספרדי גאה]

מבואר באור החיים הקדוש
ויקרא יט' ג'
הו"ד ביחווה דעת ח"ה סי' ל'

 

[א.א]

שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן ל
על כל פנים הכל מודים שקדושתו של יום עולה על קדושת הלילה, וזהו הטעם שביום אומרים וינוחו בו לשון זכר, המשפיע אור עליון לשומרי שביעי, וכמו שכתב הגאון רבי חיים בן עטר בספר אור החיים (ויקרא פרק יט פסוק ג'), שאין קדושת הלילה שוה לקדושת היום, שבלילה בחינת אור המתיחסת אליו כלה, בבחינת שמור, והיום הוא בחינת אור עליון המתיחסת אליו בחינת חתן המשפיע באור הלילה, ולזה יתיחס אליו זכור. ולכן נאמר את שבתותי תשמורו, ירמוז אל הלילה והיום. ע"ש. גם הגאון הנצי"ב בספר העמק שאלה (פרשה נד סק"א, דף שנ רע"ב) כתב, שלשון נקבה יכון על ליל שבת, ואף על פי שהלילה תמיד הוא בלשון זכר (כמו שכתוב: ונחלמה חלום בלילה אחד, בלילה ההוא נדדה שנת המלך, והלילה אמר הורה גבר. ועוד). מכל מקום ליל שבת הוא בחינת נקבה, ולכן כבוד יום עדיף מכבוד לילה. ומטעם זה אומרים בתפלת ליל שבת וינוחו בה, וביום וינוחו בו. ע"כ. ונראה כוונתו כעין מה שכתב האור החיים הנ"ל. (ולכן בפיוט של קבלת שבת שחיבר הרב המקובל מהר"ש אלקבץ לכה דודי, נאמר: שמור וזכור בדבור אחד, ולא הקדים זכור לשמור, כפי שנאמר בתורה בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן, וכן הוא בגמרא (ברכות כ ע"ב ושבועות כ ע"ב) זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, וכן בשבת (לג ע"ב), תרי מדאני אסא חד כנגד זכור וחד כנגד שמור. לפי ששמור הוא בחינת לילה, וזכור בחינת יום. וזה מלבד מה שיש לומר שרצה לרמוז שמו בתחלת הבתים של הפיוט. ושוב ראיתי בשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' (דף קמא ע"א), שכתב כן. ע"ש). ועיין בספר תורה תמימה (שמות לא, כט). וי"ל ע"ד. ואכמ"ל.

אין משו פשטי דלפי הפשט וכי יש הבדל בין לילה ליום?

 

[יהודה מ.]

ערוך השלחן (רפט, ב)

 

[במאמר פיו]

בלת"ק
כל המקורות מוזכרים במשנ"ב בהוצאת משנה אחרונה.
ראיתי שהביאו ערוך השולחן, לא ראיתי שהביאו את החת"ס שטעמו חביב עלי במיוחד. ושוב- בלת"ק

 

[א.א]

טעם ראשון - על זה השאלה למה
טעם שני מסביר את הראשון יפה
שלש למה
טעם רביעי לפ"ז אפשר לשמור לסעודה שלישית וצ"ע
מה זה בלת"ק?

 

[במאמר פיו]

טעם ראשון - על זה השאלה למה
טעם שני מסביר את הראשון יפה
שלש למה
טעם רביעי לפ"ז אפשר לשמור לסעדושב שלישית וצ"ע
מה זה בלת"ק?

טעם ראשון- "עיקרי הסעודות" הכוונה דרך העולם בעשיית סעודות חשובות שהם ביום ולא בלילה.
טעם שני- נפרד לגמרי מהראשון
טעם שלישי- לא יודע, עיין לעיל בתוך דברי ערוך השולחן בעצמו, אולי תעלה תשובה משם
טעם רביעי- שאלה מעניינת- גם אני התקשתי בה, ויש לציין שלפי הקבלה יש מעלה עצומה בסעודה שלישית שאין בסעודה שנייה וראשונה, כתב החיד"א זצ"ל בספרו ברכי יוסף (שם סק"א) שאם לפי הפשט כתבו הפוסקים אזהרות מן הדין לקיים סעודה שלישית, יותר ויותר יש ליזהר עשר ידות לדברי בעלי סודות שמדובר בה נכבדות
בלת"ק- בלי לקרוא תגובות קודמות.